קלמנט גרינברג – הבדלי גרסאות

גרינברג נולד ב[[ברונקס]] שב[[ניו יורק]], בן בכור (מתוך שלושה בנים) להורים [[יהדות|יהודים]] שהגיעו ל[[ארצות הברית]] מ[[ליטא]]. בהיותו בן חמש עברו הוריו לנורפולקלנורפוק וירג'יניה ושם נולד אחיו [[מרטין גרינברג]], משורר וסופר ובעיקר מתרגם גרמנית - אנגלית, ידוע בזכות עצמו. בן 11 חזר עם משפחתו ל[[ברוקלין]] שבניו יורק. [[תואר ראשון|בוגר]] [[אוניברסיטת סירקיוז]] - [[1930]] ב[[ספרות אנגלית]]. ב-[[1934]] התחתן עם ספרנית גרושה וגר עימה אצל אימה בכרמל שב[[קליפורניה]]. ב-[[1935]] נולד להם בנו היחיד - דני. ב-[[1936]] הם התגרשו וגרינברג חזר לניו יורק לבדו.

ב-1937 היה גרינברג בין מייסדיו ואחד מעורכיו של כתב העת המחודש "[[פרטיזן רוויו]]" של קבוצת [[האינטלקטואלים של ניו יורק]] ה[[טרוצקיזם|טרוצקיסטית]]. מובילי העיתון אותה עת היו [[פיליפ ראב]], [[ויליאם פיליפס]] ואחרים. העיתון נוסד בשעתו ב-1934 כעיתון קומוניסטי, אך הפסיק להופיע וב-1937, בעקבות הטיהורים האכזריים של [[סטלין]] בברה"מבברית המועצות הוא חזר כאמור והפעם כעיתון טרוצקיסטי - אנטי סטליניסטי. במקביל, גרינברג המשיך לשמש כמבקר אמנותי של העיתון The Nation, עד 1951, למרות שכפי שהוא עצמו האשים עיתון זה לאחר מכן, הקו המערכתי שלו היה צמוד לקו התעמולתי הסובייטי (לאחר שפרש ממנו הוא אף ניהל כנגד העיתון משפט דיבה בהקשר זה).

בנוסף לכתיבה זו חיבר גרינברג מאמרים על נושאים יהודיים ב[[כתב עת|כתבי עת]] שונים, ובעיקר ב"[[קומנטרי]]", אותו הוא אף ערך לתקופה קצרה בשנים 1956-1957, יחד עם אחיו [[מרטין גרינברג]], כממלאי מקומו של העורך דאז והמייסד של הירחון [[אליוט כהן]]. מי שהחליף אותו ב"קומנטרי", תחילה כאחד מצוות ממלאי מקום ומ-1960 כעורך ראשי יחיד היה [[נורמן פודהורץ]], אשר היה בשעתו, אף הוא, אמנם הרבה אחרי גרינברג, בקבוצת האינטלקטואלים של ניו יורק. קבוצת "האינטלקטואלים של ניו יורק", לרבות גרינברג עצמו, הימינה ברובה עם השנים והפכה למרכזו של הזרם ה[[ניאוקון|נאו-קונסרבטיבי]] בארצות הברית. בשנות השמונים, אף היו שטענו כנגד גרינברג כי הוא תומך באמנות האמריקאית ככלי במסגרת המלחמה הקרה כנגד ברה"מברית המועצות ולמען השגת הגמוניה אמריקאית גם בתחום זה (Hilton Kramer, “Greenberg and the Cold War​,” New Criterion, March 1993).

ב"פרטיזן רוויו" החל גרינברג לכתוב ביקורת אמנות, וכאן הוא פרסם רבים ממאמריו הנודעים. תרומתו של גרינברג היתההייתה בניסוח [[מודרניזם אירופי|המודרניזם האירופי]] ו[[מודרניזם אמריקאי|האמריקאי]] כפי שהוא תפש אותם - כתנועה אמנותית השואפת לבדוק את גבולות המדיום, את יחסי הצורה, הצבע והרקם שבאמנות. זו היא "אמנות לשם אמנות". בכתיבתו זו הוא עיצב את מה שניתן לתאר כ"מצע התאורטי של המודרניזם".