הבדלים בין גרסאות בדף "מוקש"

נוספו 24 בתים ,  לפני 7 שנים
מ
בוט החלפות: על ידי, [[קובץ:, וכיוצא בזה
מ (r2.7.1) (בוט מוסיף: arz:لغم)
מ (בוט החלפות: על ידי, [[קובץ:, וכיוצא בזה)
==מוקשי יבשה==
===התפתחות המוקש והשימוש בו===
המוקש היבשתי התפתח במהלך [[מלחמת האזרחים האמריקאית]]. המוקשים הראשונים נועדו לפגוע בבני אדם. במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]], עם פיתוחו של ה[[טנק]], התפתחו גם מוקשים נגד טנקים, ורכבים משוריינים אחרים. [[צבא הקיסרות הגרמנית]] פיתח מטעני נפץ שהופעלו מרחוק על ידי מעגל [[חשמל|חשמלי]], בעוד צבאותיהם של [[מדינות ההסכמה]] פיתחו את אב הטיפוס של המוקשים המודרניים, מוקשים בעלי מנגנון מכני, שמופעלים על ידי [[לחץ]] שמופעל ע"יעל ידי [[משקל (פיזיקה)|משקל]] כבד.
 
פריצתה של [[מלחמת העולם השנייה]] הביאה להתפתחותו המהירה של המוקש, ולשימוש הולך וגדל בו. שימוש במוקשים נעשה על ידי שני הצדדים בקנה מידה גדול. שדות מוקשים נטמנו לאורך החומה האטלנטית, בייחוד בנורמנדי [[צרפת]] (כ-7 מליון) וב[[המערכה בצפון אפריקה|מערכה בצפון אפריקה]] כ-32 מיליון. מוקשים אלה נטמנו על ידי הצבאות האיטלקיים, הגרמניים, הבריטיים והצרפתיים. ב[[קרב אל-עלמיין]] לבדו נטמנו כ-600 אלף מוקשים לאורך חזית של כ-90 ק"מ ע"יעל ידי ה[[ורמאכט]] בלבד.
 
לאחר סיומה של מלחמת העולם השנייה הלכה והתפתחה תעשיית המוקשים ה[[צבא|צבאית]], כאשר מטעני ה[[חומר נפץ|נפץ]] הלכו ונעשו הרסניים ומתוחכמים יותר, היכולת לפיזורם על פני שטחים נרחבים עלתה, עיצובם והסתרתם נעשו קלים יותר וצבאות רבים בעולם כולו החלו להשתמש בהם.
'''מוקש ימי''' הוא [[כלי נשק|אמצעי לחימה]] אקטיבי, המוטמן במים כדי לפגוע ב[[ספינת מלחמה|אוניות מלחמה]], [[אוניית משא|אוניות משא]] או [[צוללת|צוללות]]. בניגוד לכלי נשק ימיים אחרים, מוקשים ימיים פועלים בדרך אוטונומית; הם מופעלים אוטומטית במגע פיזי או על ידי קירבה מגנטית. הפעלת המוקש הימי גורמת לפיצוצו ונזק רב לכלי השיט שפגע בו, ועלולה לגרום לטביעתו.
 
ניתן להפעיל מוקשים ימיים בדרך התקפית: הם מוטמנים בפתחי [[נמל|נמלים]], [[נהר|נהרות]] או [[מצר ים|מצרי ים]], במקום שיעילותם מרבית ותכביד מאד על תנועת האויב. ניתן להניחם גם בנתיבי שיט מרכזיים, שם יכבידו על תנועת כלי שיט. ניתן גם להשתמש בהם כאמצעי הגנה, המונע מהאויב לתקוף חופים, נמלים וכיו"בוכיוצא בזה וכך יוצר אזורים מוגנים. יש להנחת מוקשים גם אפקט פסיכולוגי חשוב: מוקש אחד שנמצא בנתיב שיט אזרחי עלול להקפיא את כל התנועה בנתיב זה, עד לסיום פעולות הסריקה והפינוי.
 
==הסכנות שבמוקשים==
 
== מיקוש וצבא ההגנה לישראל==
[[Fileקובץ:Flickr - Israel Defense Forces - The Combat Engineering Corps Newest Recruits.jpg|ממוזער|250px|[[פלס]] של [[חיל ההנדסה הישראלי]] מפנה מוקשים בעת אימון יחידתי]]
ב[[צה"ל]], '''[[חיל ההנדסה הקרבית]]''' הוא החיל שמתפקידו, בין השאר, להניח מיקוש כמכשול נגד האויב וכן לפנות מוקשים ("לפלס") מדרכי ההתקדמות של כוחותיו. לצורך כך הוקמו גדודי חיל ההנדסה (גדחה"ן) המצורפים ל[[עוצבה|עוצבות]] בעת לחימה, והמצוידים בכלים המתאימים לבצע פעולות הנחת מוקשים ופילוס כנ"ל. לצד אמצעים ברמת ה[[פלס]] הבודד כגון [[סכין פלסים]], דקר ו[[מגלה-מוקשים]], מצויד החיל גם בכלים כבדים לפריצה מהירה דרך שדות מוקשים גדולים, בהם [[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפורים משוריינים]], [[מגוב]]ים כגון [[מגוב רציף]] ו[[מגוב נוכרי]], מערכת [[צפע שריון]] ורקטות ריצוף [[CARPET]].