סטגפלציה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: כדי, ריצ'רד, לעתים, \1וויכוח, נייטרלי, תאור\1, נאו-, \1תומאס\2, \1-\2, ארצות הברית, \1שוקי, \1-\2, \1 ב\2, מאחר ש, דוגמה\1 |
|||
שורה 1:
בכלכלה, סטגפלציה היא סיטואציה בה שיעור ה[[אינפלציה]] גבוה הצמיחה הכלכלית מאטה ושיעור ה[[אבטלה]] נשאר גבוה. הסטגפלציה מעלה דילמה בפני קובעי המדיניות הכלכלית, מאחר
הקונספט ראוי לציון מאחר
בזירה הפוליטית, המדידה של סטגפלציה לפי מדד מיסרי (המורכב משיעור האבטלה ושיעור האינפלציה) שימשה להכריע בבחירות לנשיאות
==גורמים==
שורה 10:
ראשית, סטגפלציה יכולה להיגרם כשכושר הייצור של משק מצטמצם עקב הלם אספקה שלילי, כמו צמיחת מחירי הנפט למדינה המייבאת נפט.
הלם אספקה שכזה יכול נוטה לעלות את המחירים במשק, תוך הפיכת הייצור ליקר ולפחות משתלם.
שנית, גם סטגנציה וגם אינפלציה יכולות לנבוע ממדיניות מקרו-כלכלית שגויה.
שני ההסברים ניתנו בסטגפלציה של שנות השבעים: היא החלה בעלייה הענקית במחירי הנפט, אך אז הבנקים המרכזיים השתמשו במדיניות מוניטארית מרחיבה מואצת כדי לטפל במיתון, מה שהביא לשרשרת של עליות בשכר ובמחירים.
שורה 17:
=== קיינסיאנים ומוניטארים מוקדמים ===
[[כלכלה קיינסיאנית|כלכלנים קיינסיאנים]] לפני 1960 לא ראו כלל את האפשרות של סטגפלציה, זאת מאחר
הרעיון היה שביקוש למוצרים מעלה את המחיר ומעודד פירמות להעסיק עוד עובדים, ובדומה גם תעסוקה גבוהה מעלה את הביקוש.
אולם בין בשנות השבעים נהיה ברור שהקשר בין אבטלה לאינפלציה אינו יציב, כלומר שעקומת פיליפס יכולה לזוז.
מאקרו כלכלנים החלו לפקפק
את ההסבר שהעקומה יכול לזוז סיפר הכלכלן ה[[מוניטריזם|מוניטארי]] [[מילטון פרידמן]] ועל ידי [[אדמונד פלפס]]. שניהם טענו שעובדים ופירמות כאחד צופים את האינפלציה, ולכן [[עקומת פיליפס]] נעה קדימה. בנוסף הם טוענים שאם אינפלציה תימשך כמה שנים, העובדים והפירמות יחשבו אותה
=== ניאו קיינסיאנים ===
שורה 28:
בעוד מדיניות [[מדיניות פיסקלית|פיסקאלית]] ו[[מוניטריזם|מוניטארית]] יכולה לשמש לייצוב בפני תנודות ב[[ביקוש מצרפי|ביקוש המצרפי]], הן לא מאוד מועילות בהתמודדות עם תנודות ההיצע המצרפי. בייחוד הלם בהיצע המצרפי כמו עלייה במחירי הדלק יכול לגרום סטגפלציה.
===
==== פונדמנטליסטים ====
גורמים נוספים עשויים גם הם להשפיע על ההיצע,
לפי תפיסה זו סטגפלציה עשויה להתרחש מתי שיש הלם של הצע (
במקרה של מחסור במשאבי טבע, הסטגפלציה נגרמת כאשר יש עיכוב באספקת חומרים בסיסיים. כלומר, כשההיצע המעשי או היחסי חסר במוצרי יסוד (כגון אנרגיה, עץ, מתכות, מינרלים, אדמה לייצר עליה וכו'). המחסורים לא יכולים לקבל מענה מהר מספיק ביחס לדרישה המתמשכת והגואה. כאמור לא רק חסר מציאותי יכול לגרום למחסור, אלא גם התנהלות ממשלתית, המתבטאת במיסים ומדיניות מוניטארית כושלת, המביאה למחסור יחסי. כל זה עקבי לגורמים לאינפלציית עלויות מאולצות המתוארת קודם באבחנה שעושים
במודל הקיינסיאני הקלאסי העלאה במחירים תעודד ייצור עוד היצע של מוצרים ושירותים. אך בעת הלם היצע ההיצע לא מגיב ללחץ המחירים כרגיל. כך, שיעור האינפלציה עולה, הייצור יורד, ונוצרת סטגפלציה.
שורה 43:
==== הסבר הסטגפלציה של 1970 ====
בעקבות הטלת הפיקוח על השכר והמחירים על ידי [[ריצ'
ההלם השני היה משברי הנפט של 1973, כשהארגון למדינות שמייצאות נפט (OPEC) הגביל את הצע הנפט העולמי. שני המאורעות ששולבו ביחד למשבר האנרגיה הידוע כמאפיין של שנות
==== תגובות
לפי סט זה של
==תפיסות עדכניות==
שורה 53:
עד לאחרונה אף התנהלות מוניטארית לא הצליחה לחזות היווצרות של סטגפלציה.
רק אחרי שקרתה הסטגפלציה ולאחר שנים של מחקר הגיע ההסבר המקשר הלם אספקה שלילי למחירים ולתוצרת.
לטענת בלנצ'ארד (2009) המאורעות השליליים הללו היו אחד משני רכיבים של הסטגפלציה, השני היה "רעיונות" שלטענת [[רוברט לוקאס]],
== תפיסות
[[כלכלה
גורמים נומינאליים, כמו אספקת הכסף יכולים להשפיע רק על משתנים נומינאליים כגון אינפלציה. רעיון זה שלגורמים נומינאליים אין השפעה ממשית נקרא "
מאחר והתפיסה המקרו כלכלית הניאו קלאסית גורסת כי תופעות ממשיות כמו אבטלה אינן קשורות למעשה לתופעות לא ממשיות כמו אינפלציה, הם מחלקים את ההסבר של הסטגפלציה להסבר ל"סטגנציה" והסבר ל"אינפלציה". ההסבר שהניאו קלאסיים נותנים לסטגנציה (צמיחה נמוכה ושיעורי אבטלה גבוהים) כולל רגולציות ממשלתיות לא יעילות או רווחים גדולים לאנשים שלא עובדים שמתמרצים מובטלים לא לחפש עבודות.
הסבר ניאו קלאסי אחר קשור למחזור העסקים הממשי, שבו כל ירידה בפריון העבודה הופכת עבודה לפחות מועילה.
ההסבר הניאו קלאסי העיקרי לאינפלציה פשוט מאוד – הרשות המוניטארית מזרימה יותר מדי כסף.
לפי התפיסה
כך ההסבר העיקרי עבור סטגפלציה של התפיסה הניאו קלאסית על הכלכלה הוא שסטגפלציה מופיעה פשוט כאשר יש טעויות בהתנהלות הממשלתית שמשפיעה הן על האינפלציה והן על שוק העבודה. באופן אירוני, טיעון ברור להסבר הניאו קלאסי של סטגפלציה ניתן על ידי קיינס עצמו.
"מספרים שלנין אמר שהדרך הטובה ביותר להפיל את השיטה הקפיטליסטית היא להדיח את המטבע. על ידי המשכת תהליך האינפלציה יכולות הממשלות להחרים, בחשאי חלק גדול מעושרם של האזרחים. לפי השיטה הם יכולים לא רק להחרים, אלא להחרים בשרירות לב, ובעוד התהליך גורם עוני אצל רבים, הוא מעלה את העושר אצל מעטים."
"לנין צדק לחלוטין. אין אמצעים יותר עדינים ובטוחים להתפכחות הבסיס הקיים בחברה מאשר הדחת המטבע שלה. התהליך מערב שימוש בכוחות חבויים של החוק הכלכלי, לצד הרס, והופך את העניין לתהליך שאיש לא יכול לאבחן."
שורה 70:
קיינס מצביע במפורש על הקשר בין הדפסת כסף ממשלתית לאינפלציה:
"המערכות שאמורות לבקר על האינפלציה באירופה המשיכו לאורכים בלתי רגילים. הממשלות הלוחמניות, לא יכלו, או היו ביישניות מדי או מדי קצרות רואים
קיינס גם מצביע על איך הגבלות ממשלתיות על המחירים מדכאות את הייצור:
שורה 78:
קיינס פירט את מערכת היחסים בין החובות של גרמניה לאינפלציה שלה:
"בגרמניה ההוצאה הכוללת של האימפריה, האומות הפדראליות והקומונות
"כך האיום האינפלציוני שתואר לעיל אינו רק תוצר של מלחמה, ששלום מתחיל לרפא. זה תופעה מתמשכת שסופה עוד לא נראה באופק".
=== קיינסיאני לטווח הקצר, קלאסי לטווח הארוך ===
בעוד כלכלנים מסכימים שלטווח הקצר יש לשינויים בהיצע הכסף השפעה לטווח הקצר, כלכלנים
לכן כלכלנים בקונצנזוס היום נוטים
==תפיסות אלטרנטיביות==
שורה 90:
=== סטגפלציה כ[[הצטברות דיפרנציאלית]] ===
שני ה[[כלכלה פוליטית|כלכלנים הפוליטיים]] הישראלים מאוניברסיטת בן-גוריון יונתן ניצן ושמשון ביכלר הציעו הסבר לסטגפלציה כחלק
לפי
סגפלציה מופיעה כמשבר חברתי, כפי שקרה במשבר הנפט בשנות
בעוד שבסך הכול נראה כי איש אינו מרוויח מהאינפלציה, פירמות דומינאנטיות שונות משפרות את מעמדן ואת ההון היחסי שלהן. סטגפלציה לא נובעת מהלם הצע אמיתי, אלא ממשבר חברתי המרמז על הלם הצע. זו תופעה שרובה מצוי במאה ה20 ובמאה ה21 ש"קואלציית הנשק-נפט-דולר" יוצרת או משתמשת במשברים במזרח כדי להפיק רווחים כספיים.
שורה 99:
תיאורית סטגפלציה מגדילה בביקוש חוקרת את הרעיון שסטגפלציה יכולה לנבוע אך ורק מהלם מוניטארי ולא מהלם בהיצע, או שינויים שליליים ביכולת הייצור הפוטנציאלית.
=== תיאורית צד ההיצע ===
כלכלות צד ההיצע התבררו כתגובה לסטגפלציה
=== האסכולה האוסטרית ===
חסידי ה[[האסכולה האוסטרית|אסכולה האוסטרית]] טוענים כי יצירה של כסף חדש יש מאין עוזר ליוצרים ולאלו המקבלים אותו ראשונים יותר מאשר לאחרים באופן יחסי.
לטענתם יצירת כסף אינה יצירת עושר, זה רק מרשה למחזיקים הראשונים בכסף להציע מחיר גבוה יותר מהמחזיקים המאוחרים בו, עבור משאבים, סחורות ושירותים. מאחר
"הגדלת היצע הכסף בקצב מהיר מהיצירה והשיפור של סחורות, משמעותה אינפלציית מחירים. (זכרו שאינפלציה זה עליה של סכום הכסף אותו מוכנים לשלם עבור יחידה של סחורה). מה שיש לנו כאן זה אינפלציה של מחירים מהירה יותר, ודעיכה בשיעור הצמיחה של ייצור סחורות. אולם זוהי בדיוק הסטגפלציה. עלייה במחירים יחד עם האטה כלכלית. לפי דעות פופולאריות הסטגפלציה מומצאת."
"נדמה אם כן כי סטגפלציה היא תוצאה ישירה של התנהלות מוניטארית שלוחת רסן. זאת הסכמה עם מילטון פרידמן ועם פלפס. אך בניגוד אליהם אנו לא טוענים כי סטגפלציה נובעת מזה שלטווח הקצר אנשים נופלים בפח של הבנק הפדראלי. סטגפלציה היא תוצאה טבעית של הזרמה מוניטארית שמאיטה את קצב הצמיחה כלכלה ובו בעת מעלה את המחירים של סחורות ושירותים".
תגובות
הסטגפלציה גרמה לערעור על הקונצנזוס הקיינסיאני. העלייה של
נגיד הבנק הפדראלי פול וולקר העלה בחדות את הריבית
== תגובות ==
הסטגפלציה גרמה לערעור על הקונצנזוס הקיינסיאני. העלייה של
נגיד הבנק הפדראלי [[פול וולקר]] העלה בחדות את הריבית
== ראו גם==
|