ליל ההלקאות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: \1, פוליטיים
שורה 6:
ב-[[13 בדצמבר]] [[1946]] ביצע האצ"ל התקפה על בנק עות'מן ב[[יפו]] בה נתפסו שלושה מלוחמיו: בנימין נס, [[אליעזר סודיט]] ובנימין קמחי (יוסף מונצ'ס). מספר ימים אחר כך נערך משפטם של השלושה. נס וסודיט נאשמו באחזקת נשק ותחמושת ונידונו למאסר ממושך. קימחי הואשם בנשיאת נשק, פצצה וירי. הוא סירב להודות באשמה וכפר בזכות בית המשפט הבריטי לשפוט אותו. קימחי הצעיר נידון ל-18 שנות מאסר ו-18 מלקות. עונש של 12 מלקות הוטל באותה עת גם על פעיל האצ"ל אהרון כ"ץ על החזקת חומרי תעמולה מחתרתיים.
 
עונש המלקות היה נפוץ אותו זמן ברחבי האימפריה הבריטית; הן בארצם והן במושבותיהם. גם בארץ ישראל הופעל החוק המתיר להלקות עבריינים קטינים. ל[[מנחם בגין]] היו זכרונות מרים בקשר לעונש המלקות. בהיותו בן שבע צפה בהלקאות פומביות של יהודים בעירו [[בריסק]] וכן הושפע מפרשת [[הירש לקרט]] שהוצא להורג לאחר שהתנקש בחיי המושל הרוסי שציווה להלקות בפומבי עצירים פוליטיםפוליטיים יהודים. עם קבלת הידיעה על העונש, פרסם האצ"ל הודעה בעברית ובאנגלית:
:חייל עברי שנפל בשבי האויב, "נידון" על ידי "בית דין" של צבא הכיבוש הבריטי למלקות.
:אנו מזהירים את ממשלת הדיכוי מפני הוצאה לפועל של עונש משפיל זה.
שורה 30:
עונש המלקות על אהרון כהן בוטל משום שמיד אחרי אירועי התגמול שונה החוק הבריטי ועונש המלקות הוגבל לצעירים שטרם מלאו להם 16 שנים. גם עונש המכות של יהודה כ"ץ בוטל, ומאוחר יותר הורה מפקד הצבא הבריטי בארץ לא להטיל עוד את עונש ההלקאה. [[ווינסטון צ'רצ'יל|צ'רצ'יל]] שחרד לכבוד הבריטי כעס על עניין ה"התקפלות" ואמר כי מדובר בדרך "למפלה מחפירה"("abject defeat"). עונש המלקות אכן לא הוטל עוד בימי המנדט הבריטי אחרי כן.
 
בכרוז שפרסם בגין לאחר מכן נכתב {{ציטוטון|בתולדות האמפריה הבריטית לא הייתה פגיעה כזאת במשך מאות שנים. בתולדות ישראל לא הייתה תגובה כזאת במשך אלפיים שנה. היו אף יהודים שנשקו את השוט, ישנם עוד כאלה בישראל, אפילו בארץ ישראל.}} {{הערה|עמוד 92}}
 
==לקריאה נוספת==