פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
בוט החלפות: היות ש, \1, מצוי\1
==דיני הקריאה==
===עטרות ודיבון===
במקור הדין בגמרא נאמר: "לעולם ישלים אדם פרשויותיו... '''ואפילו עטרות ודיבון'''". עטרות ודיבון הינם המילים הפותחות של פסוק בפרשת מסעי, פסוק שכולו שמות מקומות{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|לב|ג}}}}. ישנם פרשנויות שונות לגבי הבנת ההדגשה המצויינתהמצוינת במילים 'עטרות ודיבון'. רש"י מפרש כי במקומות שאין בהם תרגום, כגון בשמות מקומות ואנשים, יש לחזור פעם שלישית, ועל כן במקרים אלו יש לקרוא את המקרא פעם שלישית. פירוש אחר מבאר שכוונת ההדגשה היא שיש לקרוא את התרגום גם במקומות שאין הבדל משמעותי בין המקרא לתרגום, כגון בשמות אנשים ומקומות.
 
===דרך הקריאה===
 
===תחליף לתרגום אונקלוס===
ב[[תקופת האמוראים]] הייתה שפת העם [[ארמית]], ועל כן קריאת תרגום אונקלוס היה למעשה תרגום של השפה העברית שהייתה ידועה פחות, לארמית הנפוצה. עם זאת, בתקופות מאוחריות יותר חדלה הארמית לשמש כשפת העם, ועל כן קריאת תרגום אונקלוס אינה מסייעת להבנת המקרא על ידי מי שאינו דובר ארמית. בעקבות כך החל [[פירוש רש"י לתורה]] להחליף את תרגום אונקלוס בחלק התרגום של תקנה זו, היות ומטרתשמטרת חלק התרגום הינה לסייע להבנת המקרא{{הערה|טור ושו"ע סימן רפה}}. עם זאת יש המקפידים לקרוא דווקא תרגום אונקלוס, גם כאשר שפת העם אינה ארמית. השו"ע כותב כי בפסוקים עליהם אין רש"י יקרא שלוש פעמים את המקרא, "וירא שמיים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י" {{הערה|שו"ע שם, סעיף ב'}}.
 
ישנם דעות שונות בשאלה האם תרגום לשפות לעז יכול להוות תחליף לתרגום אונקלוס לארמית. לדעת רש"י 'תרגום' הינו דווקא תרגום אונקלוס, אך דעת [[תוספות]] וה[[רא"ש]] היא שגם תרגום לשפות לעז יכול להחשב כתרגום. ה[[ט"ז]] כתב כי מי שאינו מבין עברית וארמית יקרא פירוש אותו הוא מבין, כגון [[צאינה וראינה]] שנכתב ב[[יידיש]], או פירוש דומה אחר.
234,167

עריכות