שניים מקרא ואחד תרגום – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←דרך הקריאה: הבאת מקור למנהג הגר"א |
מ בוט החלפות: היות ש, \1, מצוי\1 |
||
שורה 14:
==דיני הקריאה==
===עטרות ודיבון===
במקור הדין בגמרא נאמר: "לעולם ישלים אדם פרשויותיו... '''ואפילו עטרות ודיבון'''". עטרות ודיבון הינם המילים הפותחות של פסוק בפרשת מסעי, פסוק שכולו שמות מקומות{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|לב|ג}}}}. ישנם פרשנויות שונות לגבי הבנת ההדגשה
===דרך הקריאה===
שורה 24:
===תחליף לתרגום אונקלוס===
ב[[תקופת האמוראים]] הייתה שפת העם [[ארמית]], ועל כן קריאת תרגום אונקלוס היה למעשה תרגום של השפה העברית שהייתה ידועה פחות, לארמית הנפוצה. עם זאת, בתקופות מאוחריות יותר חדלה הארמית לשמש כשפת העם, ועל כן קריאת תרגום אונקלוס אינה מסייעת להבנת המקרא על ידי מי שאינו דובר ארמית. בעקבות כך החל [[פירוש רש"י לתורה]] להחליף את תרגום אונקלוס בחלק התרגום של תקנה זו, היות
ישנם דעות שונות בשאלה האם תרגום לשפות לעז יכול להוות תחליף לתרגום אונקלוס לארמית. לדעת רש"י 'תרגום' הינו דווקא תרגום אונקלוס, אך דעת [[תוספות]] וה[[רא"ש]] היא שגם תרגום לשפות לעז יכול להחשב כתרגום. ה[[ט"ז]] כתב כי מי שאינו מבין עברית וארמית יקרא פירוש אותו הוא מבין, כגון [[צאינה וראינה]] שנכתב ב[[יידיש]], או פירוש דומה אחר.
| |||