מכירה בחסר – הבדלי גרסאות

כאמור, מכירה בחסר כרוכה בהשאלה של מניות. השאלה זו מהווה למעשה הלוואה לכל דבר, שכן השואל מקבל לידיו סחורה בעלת ערך כספי, אותה הוא מוכר בשוק. כמו בכל הלוואה, על השואל להעמיד ביטחונות כספיים, המבטיחים כי יש לו יכולת כלכלית להחזיר את ששאל. התמורה הכספית המתקבלת מהמכירה של המניות אינה מספיקה, שכן צריך לקחת בחשבון כי ערך המניות שהושאלו יעלה, ואז אין די בתמורה שהתקבלה. השואל צריך לשעבד כספים נוספים, המשמשים כביטחונות במקרה שערך המניות יעלה. כמות הביטחונות המדוייקתהמדויקת הנדרשת, מחושבת על ידי אלגוריתם שנקבע על ידי הבורסה שאצלה מתבצעת המכירה בחסר.

כאשר ערך המניה עולה (בניגוד לתחזיותיו של מי שביצע מכירה בחסר), נכנסת הפוזיציה להפסד. ככל שהעליהשהעלייה ממשיכה, עלול להגיע רגע בו הביטחונות שהופקדו לא מספיקים. במקרה כזה יקבל המשקיע פניה מהברוקר להוסיף ביטחונות או לסגור את הפוזיציה בהפסד. סגירת הפוזיציה כרוכה בקניה של הנכס שהושאל והחזרתו למשאיל. כמובן שעל מנת לבצע קניה, יש להזרים ביקוש למניה. הדבר יכול לגרום למעגל קסמים, אשר יקפיץ את מחירי המניה באופן חד מאד וצורה פיתאומית. תהליך זה נקרא שורט סקוויז (short squeeze) והוא מתרחש באופן הבא:

# כמות מסויימתמסוימת של משקיעים בחסר, נאלצים לסגור את הפוזיציה, וכתוצאה מכך מזרימים ביקושים.

# כתוצאה מהעליהמהעלייה, נכנסים משקיעים נוספים למצב של חוסר ביטחונות, ונאלצים גם הם לסגור את הפוזיציה, על ידי הזרמת ביקושים נוספים.

# בשלב מסוייםמסוים, לאחר קפיצה משמעותית ופיתאומית מאד, מתחילים להופיע מוכרים והתהליך מאט ונעצר. לאחר הסקוויז, יכולה להיות גם ירידה כאשר מוכרים הרוצים לנצל את רמת המחירים הגבוהה, מזרימים הצעים.