אהל (תיאטרון) – הבדלי גרסאות

[[Fileקובץ:Maase behayat, Ohel 1947.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"[[מעשה בחייט]]" ([[1947]])]]

בשנים [[1951]]-[[1960]] פעל בחסות האהל תאטרוןתיאטרון "[[במתנו]]" לילדים ולנוער מייסודו ובניהולו של [[אליעזר אנסקי]]. בחלק מהפרסומים הוא הופיע כ"במתנו - מחלקה לתלמידים ולנוער ליד האהל".

ב-[[14 בינואר]] [[1926]] נפתחה בצריף האוהל תערוכת אמנים מודרניםמודרניים. המשורר [[אברהם שלונסקי]] נאם בפתיחת התערוכה: "אני מציע תחליף לאלוהים: התערוכה שנערכה מתוך 'האוהל'. צריך שימצא בית כנסת חדש, היינו שבמקום אלוהים נעמוד אנחנו. שהפייטן ימצא בחוגו של הצייר, והצייר בחוגו של המוסיקאי. ו'האוהל' יכול לשמש לנו תחליף של אלוהים לבית-הכנסת של אמנות". תערוכה זו, ושתי התערוכות הנוספות שהוצגו ב'אוהל' עד שנת [[1928]], נתפשו בעיני חוקרי תולדות האמנות הישראלית כאירוע המכונן את ההגמוניה של תל אביב בחיי התרבות, ואת הקישור שלה אל האמנות המודרנית הבין לאומיתהבינלאומית.<ref>ראו: [[יגאל צלמונה|צלמונה, יגאל]], '''100 שנות אמנות ישראלית''', ירושלים: מוזיאון ישראל, 2010, עמ' 78. </ref>

מבנה הקבע של התיאטרון נבנה בשנים 1937-1939 ברח' בילינסון 6, בעורפה של כיכר צינה, בשכנות ל[[מרכז קופת חולים]] ו[[קולנוע חן]] ומול [[קולנוע תל אביב]], מבני ציבור חשובים נוספים של אותן שנים. המבנה, שנקרא בית ארלוזורוב (ע"ש [[חיים ארלוזורוב]]), תוכנן על ידי האדריכל בוגר ביה"ס [[באוהאוס]] [[אריה שרון]], שאף נישא לשחקנית התיאטרון [[חיה סנקובסקי]]. המבנה נבנה ב{{ה|סגנון הבינלאומי}} והוא משמש דוגמאדוגמה מופתית לתיכנוןלתכנון מבנה תיאטרון בסגנון זה. המבנה שהוגדר על ידי העירייה כבניין ל[[שימור מבנים|שימור]] מחמיר עומד נטוש מזה שנים רבות ומתקיימים מאמצים ליזום את שיפוצו ושימורו. בין השאר נבחנו אפשרויות להסב את ייעוד המבנה לבניין מגורים או בית מלון תוך שימור מעטפתו החיצונית באופן מלא.