הבדלים בין גרסאות בדף "מולה (אנטומיה)"

נוספו 2 בתים ,  לפני 8 שנים
מ
בוט החלפות: לעתים, אזור, היות ש, ארצות הברית, היסטורי, דוגמה\1
מ (r2.5.2) (בוט מוסיף: tr:Mol hidatiform)
מ (בוט החלפות: לעתים, אזור, היות ש, ארצות הברית, היסטורי, דוגמה\1)
'''מחלות טרופובלסטיות הריוניות''' (Gestational trophoblastic diseases) הינן גידולים שמקורם בהפריה לא תקינה של ביצית וזרעונים, המתפתחים ברחם באופן אבנורמלי. מולה הידטידיפורמית (ידועה כ- "מולה") הינה הצורה השכיחה ביותר של מחלות אלו, והיא מתרחשת יותר אצל נשים הצעירות יותר מגיל 20 או המבוגרות יותר מגיל 40. הסיבה להיווצרותה של מולה יכולה להיות הפריה של ביצית ושני זרעונים או זרעון שעבר הכפלה, באופן בו הביצית המופרית איננה מכילה עובר אלא חלקי עובר וחלקי שליה. התסמינים הקליניים כוללים במרבית המקרים דימום בטרימסטר ראשון, רחם הגדל במהירות וגדול יחסית לשבוע ההריון, רמות BHCG גבוהות מאד ולעיתיםולעתים תופעות מוקדמות של [[רעלת הריון]] המתחילות בטרימסטר הראשון. הטיפול במולה הינו שאיבה וריקון של תוכן הרחם ומעקב, היות וחלקשחלק מן המולות נוטות להיות פרסיסטנטיות ואף להפוך ממאירות- במקרים כאלו, הטיפול הינו מתן [[כימותרפיה]]. יצוין, כי גם כאשר הגידולים הללו שולחים גרורות, הרי שבטיפול נכון שיעור הריפוי עומד על כ- 90%, ולכן קיימת חשיבות לערוך בדיקות BHCG לנשים שבעברן הריון מולרי, הפלה, או הריון רגיל, אשר מתלוננות על דימום ווגינלי או הימצאות של גידול במקום כלשהו בגוף, אשר עלול לרמז על גרורות.
 
== אופן היווצרות גידולים טרופובלסטיים ==
מולה מחולקת לשני סוגים- מולה שלמה ומולה חלקית.
 
* מולה שלמה נובעת כתוצאה מהפריה בין ביצית ללא מטען גנטי (empty ovum) יחד עם זרעון שעבר דופליקציה או שני זרעונים, כאשר המטען הגנטי הנוצר הינו 46XY או 46XX. במולה שלמה אין חלקי עובר או כדוריות דם עובריות, רמות ה- BHCG הינן לרוב גבוהות מאד (מעל 50,000), והסיכון למולה פרסיסטנטית נע בין 20% ל- 30%. התלונות הקליניות נפוצות מאד במקרים של מולה שלמה. המקרה באולטראסאונד של מולה שלמה כולל מראה של "סופת שלג" המבטא מספר מוקדים היפו-אקואיים, ללא יכולת להבחין בשק הריון או בעובר. כמו כן לעיתיםלעתים ניתן להבחין בציסטות שחלתיות הקרויות theca lutein cysts, אשר נמצאות בשכיחות גבוהה יותר במקרים אלו. בפתולוגיה, המראה של מולה שלמה הינו כשל שלפוחיות דמויות ענבים הממלאות ומרחיבות את הרחם, בהיעדר של רקמה עוברית.
 
* מולה חלקית נובעת כתוצאה מהפריה בין ביצית עם מטען גנטי יחד עם זרעון שעבר דופליקציה או שני זרעונים, כאשר המטען הגנטי הנוצר הינו 69 XXY (ב- 70% מהמקרים), 69 XXX (ב- 27% מן המקרים) ו- 69 XYY (3% מן המקרים). מולה חלקית מכילה חלקי עובר וכדוריות דם עובריות, רמות BHCG נמוכות יותר מאשר במולה שלמה, וסיכוי של פחות מ- % 5 להפוך למולה פרסיסטנטית. המראה באולטראסאונד של מולה חלקית כולל איזוריםאזורים מקומיים בהם יש שינויים טרופובלסטיים ולעיתיםולעתים ניתן להבחין ברקמה עוברית.
 
 
* כוריוקרצינומה- זהו גידול ממאיר ממשפחת המחלות הטרופובלסטיות, והוא נדיר יחסית (קיים בכ- 2% עד 5% מסך המקרים של מחלות טרופובלסטיות). רבע מהמקרים הללו מתרחשים לאחר הריון במועד ורבע מתרחשים לאחר ביצוע הפלה. זהו גידול אפיתליאלי, אשר לרוב מתייצג כדימום ווגינלי מאוחר בתקופת [[משכב הלידה]] (לאחר הלידה).
 
* גידול שמקורו בשליה, או placental site trophoblastic tumor, ובראשי תיבות- PSTT, הינו גידול נדיר מאד והוא לרוב מוגבל לרחם וגורם לגרורות יחסית מאוחר. גידול זה לא מפריש BHCG אלא HPL. גידול זה מקורו בשליה, והוא יכול להתרחש בכל סוג של הריון או להתייצג חודשים ואף שנים לאחר הריון. הטיפול בגידול זה הינו לרוב כריתת רחם, היות והואשהוא אינו מגיב לכימותרפיה באופן טוב.
 
== סימנים קליניים ==
מחלות טרופובלסטיות ממאירות יכולות להיות מולה חודרנית, כוריוקרצינומה, PSTT, או מצב בו לאחר הריון מולרי אין ירידה בערכי BHCG או שקיים פלטו בערכים אלו.
 
לאחר האבחנה כי מדובר בגידול ממאיר, יש חשיבות קריטית ללקיחת הסטוריההיסטוריה רפואית ולבדיקה גופנית. למרבית המטופלות יהיה רחם מוגדל ושחלות מוגדלות. יש לבחון איזוריםאזורים בהן עלולות להיווצר גרורות, בעיקר במערכת המין הנשית התחתונה. יש לערוך צילום חזה וכן CT בטן ומוח. כמו כן יש לקחת בדיקות כלליות- הכוללות בדיקות דם, תפקודי קרישה, ותפקודי כבד וכליות אשר קריטיים לצורך הערכת הסיכון שבמתן תרופות כימותרפיות העלולות לפגוע בתפקוד איברים אלו.
לאחר נטילת המידע האמור, ובמידה והאישה מעוניינת לשמור על פוריות, יש לבחור בטיפול הספציפי בהתאם.
 
הטיפול במחלה מטסטטית יכול להיעשות או על ידי מתן מתוטרקסט, בדומה לטיפול במחלה שאינה גרורתית, או טיפול כימותרפי משולב בכמה תרופות. כדי להעריך איזו מטופלת תזדקק לטיפול משולב, פותחו מספר כלים להערכת רמת הסיכון הגלומה בגידול עצמו:
 
* ה- National cancer institute בארה"בבארצות הברית הציע שתי קטגוריות: לנשים הצפויות להיות עם פרוגנוזה טובה ונשים עם פרוגנוזה צפויה שאינה טובה. נשים עם פרוגנוזה צפוי טובה הן נשים שאצלן רמות ה- BHCG נמוכות מ- 40,000, נשים שמתן הטיפול הכימותרפי החל בתוך 4 חודשים מתחילת המחלה, ונשים שהגרורות אצלן מוגבלות לריאות או לאגן. נשים אלו יגיבו באופן טוב לטיפול כמותרפי יחידני- מתוטרקסט. נשים עם פרוגנוזה שאינה טובה הינן נשים שרמות ה- BHCG הינן גבוהות מ- 40,000, שהחלו טיפולים כימותרפיים יותר מ- 4 חודשים לאחר פרוץ המחלה, ושנמצאו אצלן גרורות בכבד או במוח. כמו כן, נשים שהגידול החל אצלן לאחר סיום הריון הן נשים הנמצאות תחת קבוצה זו. קבוצה זו של נשים מציגה אתגר טיפולי, ויש לשקול אשפוז ממושך וטיפול כימותרפי משולב ולעיתיםולעתים גם הקרנות. הטיפול המשולב היום אשר מניב שיעורי תגובה של 80%, הינו טיפול הקרוי EMACO, אשר כולל אטופסיד, מתותרקסט, אקטינומיצין, ציקלופוספמיד ו- וינקריסטין. רמיסיה מוחלטת מוגדרת רק כאשר שלוש תוצאות עוקבות של BHCG הינן שליליות.
 
* ארגון הבריאות העולמי (WHO) הגדיר שיטת ניקוד המבוססת על גורמי סיכון ספציפיים של המטופלת, לרבות גיל, רמות BHCG, גודל הגידול, מספר הגרורות ומיקומן וכישלון טיפול כימותרפי קודם. לדוגמאלדוגמה, גיל מעל 40 מקבל נקודה אחת. הימצאות גרורות בכבד ובמוח שוות ערך ל- 4 נקודות. ככל שהגידול החל מאוחר יותר מההריון הקודם, כך הניקוד גבוה יותר. ככל שיש יותר גרורות כך הניקוד גדול יותר, כשמעל 8 גרורות הניקוד הינו 4 נקודות וכן הלאה. ניקוד שבין 0-6 שווה ערך להגדרת המטופלת כבעלת פרוגנוזה טובה, בעוד שניקוד שהינו 7 ומעלה מגדיר אותה כבעלת פרוגנוזה שאינה טובה.
 
{{אזהרה רפואית}}