מוראביטון – הבדלי גרסאות

אוכלוסיית הברברים של ה[[מגרב]] ב[[ימי הביניים]] המוקדמים התחלקה לשלושה שבטים עיקריים: זנאטה בצפון, מסמודה במרכז מרוקו, וסנהאג'ה במערב הסהרה ובמזרח המגרב. הסנהג'ה במזרח כללו את שבטי הכותאמה, שהיו בסיס התמיכה של [[השושלת הפאטימית]] במאה ה10 ב[[איפריקיה]]. השבט הדרומי ביותר שהשתייך לקואליציית הסנהאג'ה היה שבט ג'ודאלה שגבולו הדרומי היה בנהר הסנגל.

 

 

בסביבות שנת 1040, יחיא אבן אבראהים מנהיג שבט ג'ודאלה, יצא ל[[חג']] ל[[מכה]]. בדרכו חזרה הוא עבר בעיר [[קירואן]] בירת מחוז איפריקיא. באותו זמן איפריקיא הייתה שרויה בתסיסה דתית-פוליטית, מכיוון שמושל המחוז שקל למרוד בחסות הפוליטית של השושלת הפאטימית שהינה [[שיעה|שיעית]] בדתה. חכמי הדת תמכו במהלך הזה ועודדו את המושל לנקוט בו. יחיא אבן אבראהים ספג את האווירה הדתית הזו באפריקיא והרהר במצבה העגום של דת האסלאם בקרב בני עמו במערב הסהרה. על סמך עצות שקיבל יצא יחיא אל הרבאט של וג'אג' אבן זלו כדי לאתר מורה הוראה [[האסכולה המאלכית|מאליכי]] ולהביאו אל בני עמו כדי שילמדם את רזי התורה המוסלמית ויחזירם לדרך הישר. ברבאט המליצו על אדם אחד – [[עבדאללה אבן יאסין]].