ויקיפדיה

שבט זבולון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
שיע.ק (שיחה | תרומות)
7,303 עריכות
←‏נחלת זבולון: כיתוב תמונה
עריכת יהודי ג'רבא והתוספות בעניין. וכן הרחבה בעניין תכלת
שורה 1:
'''שבט זבולון''' הוא אחד מ[[שנים-עשר שבטי ישראל]]. [[זבולון]] אבי השבט, היה בנו השישי של [[יעקב אבינו]] מאשתו [[לאה]], ובעת [[התנחלות השבטים]] התיישבו בני שבט זבולון בנחלה הקרויה על שמם: "[[#נחלת זבולון|נחלת זבולון]]". ישנה מסורת של יהודי האי [[ג'רבה]] ויהודי [[כרתים]] שהם צאצאי שבט זבולון.
 
== שבט זבולון במקרא ובתלמוד ==
שורה 29:
[[מועצה אזורית|המועצה האזורית]] "[[מועצה אזורית זבולון|מטה זבולון]]" נמצאת באזור עכו לחוף הים התיכון, לפי הדעה הרווחת, הנוטה לראות את זבולון כ"שוכן לחוף ימים" - כלומר לחופו של הים התיכון.
=== מסורות יהודי ג'רבה וכרתים ===
===מחוז הים הוא נחלת זבולון ===
רבות נכתב על הסתירה בין ברכת יעקב לנחלה היבשתית בפועל הכתובה בספר יהושע , שאיננה מגיעה עד חוף הים התיכון. פתרון לסתירה זו נמצא בתרגומים ובספר הזוהר המצביע על כפילות בברכת יעקב שם נכתב "והוא לחוף אניות". פירושים אלו מצביעים על כך שברכת יעקב היא עתידית, כאשר הנחלה המקורית מוגבלת. על פי הזהר הקדוש (בראשית רמא) וכן בתרגום [[אונקלוס]] "'''הוא יכבש מחוזין בספינן'''", וב[[תרגום ירושלמי]] "'''והוא יהא שליט במחוזין ומכבש הפרכי ימא בספינתיה'''" דהיינו על פי שלשה מקורות אלה, זבולון ינחל את מחוזות הים שאינם קשורים לנחלתו היבשתית.
 
רבות נכתב על הסתירה בין ברכת יעקב לנחלה היבשתית בפועל הכתובה בספר יהושע , שאיננה מגיעה עד חוף הים התיכון . פתרון לסתירה זו נמצא בספר הזוהר המצביע על כפילות בברכת יעקב שם נכתב "והוא לחוף אניות ". עלפי הזהר הקדוש (בראשית רמא )וכן בתרגום אונקלוס " '''הוא יכבש מחוזין בספינן'''", וכן בתרגום ירושלמי" '''והוא יהא שליט במחוזין ומכבש הפרכי ימא בספינתיה'''". דהיינו על פי שלשה מקורות אלה, זבולון ינחל את מחוזות הים שאינם קשורים לנחלתו היבשתית . פרופסור [[נחום סלושץ]] בספרו "האי פלאיפֶּלִיא" (דביר 1957 ) על האי [[ג'רבה ]], מביא את מסורת יהודי האיים ג'רבה וכרתיםו[[כרתים]] על היותם צאצאי שבט זבולון . הוא מביא עשרות מנהגים של יהודי כרתים המורים ועלעל המסורת שלהם כצאצאיהם של שבט זבולון, . גםובנוסף, כתב על האימסורת יהודי ג'רבה: (שם עמוד 30 ):"לפי חכמי התורה של ג'רבה , האי שהם יושבים בו אינו אלא גוש מאדמת ארץ ישראל ..."{{הערה|1=[http://tunisia.co.il/wp-content/uploads/2011/05/livre32-100x100.jpg האי פליא] ([[הוצאת דביר]] [[1957]]) עמ' 30}}
 
=== שבט זבולון בהלכה ===
על פי המסורת שבט זבולון עסקו במסחר ימי, ותפקידם היה לפרנס את אחיהם, [[שבט יששכר]] - אשר למדו תורה.
 
משום כך שבט זבולון קשור במושג ההלכתי [[הסכם יששכר וזבולון]] - על פיו אדם מממן לומדי תורה, כתחליף לחובתו האישית ללימוד התורה. המושג נוצר בעקבות הפרשנות למילים "שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ" בברכת משה.{{הערה| הביטוי "שמח... יששכר באוהליך" פורש כלימוד ה[[תורה]] בידי שבט [[יששכר]]. האוהל פורש במקומות שונים על ידי [[חז"ל]] כלימוד תורה, לדוגמה על הפסוק "יעקב איש תם, יושב אוהלים" ([[בראשית]] כה כז)). "שמח זבולון בצאתך" בהקשרו עם יששכר - פורש כשמחת שבט זבולון ה"יוצא" לעבוד ולסחור בעזרת צי האניות שלו, ומסייע במימון [[שבט יששכר]]}}.
 
כמו כן לפי המסורת, עסקו בייצור ה[[תכלת]] המשמשת ל[[ציצית]], ובארגמן ששימש בַּד שרד עבור [[המשכן]] ו[[בית המקדש|המקדש]] ולבגדי [[כהן|כהונה]] וּמָלְכוּת, וכן לצרכי עשירים בארץ ובעולם. למקומה של נחלת שבט זבולון משמעות [[ההלכה היהודית|הלכתית]] בדיון על נושא ה[[תכלת]] המשמשת ל[[ציצית]]התכלת.{{הערה|1=וראו ספר [http://hebrewbooks.org/41312 שפוני טמוני חול] של [[גרשון חנוך העניך לייפר|הרבי מרדזין]] אשר פתח את הדיון בחידוש ה[[תכלת]] בעת החדשה.}} בעקבות מציאת שרידי מפעלי ייצור צבע תכלת משבלולים באיזור [[עין דור]] וצפונה לו, קבע הרב הראשי לישראל הרב ד"ר [[יצחק אייזק הלוי הרצוג]] כי בסבירות גבוהה ארגמון הקוצים הוא "חלזון התכלת" בתוך נחלת זבולון.{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/hamaayan/hagiluy-2.htm תמצית מאמריו של הרב הרצוג בנושא תכלת] בכתב העת ההד (התרע"ג). - מ[[אתר דעת]]}}
 
==קישורים חיצוניים==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/שבט_זבולון"