הבדלים בין גרסאות בדף "שבט זבולון"

נוספו 203 בתים ,  לפני 8 שנים
שמרתי פחות או יותר על המלל של כותב המאמר על ג'רבה - אך העברתי הדיון הפרשני למקומו הנכון.
(הגהה)
(שמרתי פחות או יותר על המלל של כותב המאמר על ג'רבה - אך העברתי הדיון הפרשני למקומו הנכון.)
 
</ref>, אך ישנם חוקרי מקרא הנוטים לראות את נחלת זבולון קרוב לכנרת, ללא חוף כלל (כפי שמשתקף מהמפה)<ref>מאמר "רימון והגבול בין נחלת זבולון ונפתלי, קתדרה, חוברת 101 יד בן צבי. "על נחלת זבולון", [[זאב ח' ארליך]], '''מחקרי יהודה ושמרון''', ירושלים: [[הוצאת ראובן מס]], 1991.</ref>.
 
לפי תרגומים קדומים ([[אונקלוס]] ו[[תרגום ירושלמי|ירושלמי]]) ובאופן מפורש ב[[הזוהר|ספר הזהר]] הכוונה בברכת יעקב לברכה עתידית, אשר בה יכבוש איים בים, בעוד שנחלתו המקורית של זבולון היא ביבשה בלבד.{{הערה|1=הזוהר (חלק ב' פרשת משפטים, סוד הפסוק "אם אחרת יקח לו") דן בכפילות ברכת יעקב, בפסוק "זבולון לחוף ימים ישכן, והוא לחוף אניות" ומפרש שמדובר בברכה עתידית, בעוד שהנחלה המקורית של זבולון מוגבלת ליבשה. כך בתרגום [[אונקלוס]] "'''הוא יכבש מחוזין בספינן'''", וב[[תרגום ירושלמי]] "'''והוא יהא שליט במחוזין ומכבש הפרכי ימא בספינתיה'''" - כלומר שזבולון ינחל את מחוזות הים שאינם קשורים לנחלתו היבשתית. }}
 
 
לפי פרשנות נוצרית הנחלה כללה גם חוף לאורך הירדן<ref>מקור המסורת הנוצרית המקדשת את כפר נחום, נהר הירדן ודרום הכנרת, הוא בברית החדשה, שם יש התייחסות לפסוקים בישעיהו במשמעות משובשת ובשינוי קל, ועל פיה ישו ביקר בירדן ובכנרת, כדי לקיים את נבואת ישעיהו (הובא בהערה 3 לעיל), ועל ההולכים בדרכו אף הם לעבור שם בתחילת הגאולה ([[s:ביאור:הבשורה על פי מתי פרק ד|הבשורה על פי מתי]]).</ref>.
[[מועצה אזורית|המועצה האזורית]] "[[מועצה אזורית זבולון|מטה זבולון]]" נמצאת באזור עכו לחוף הים התיכון, לפי הדעה הרווחת, הנוטה לראות את זבולון כ"שוכן לחוף ימים" - כלומר לחופו של הים התיכון.
=== מסורתמסורות יהודי ג'רבה וכרתים ===
===נחלת זבולון ומחוז הים ===
פרופסור [[נחום סלושץ]] מביא בספרו "האי פֶּלִיא" (דביר 1957) על האי [[ג'רבה]], מביא את מסורת יהודי האיים [[ג'רבה]] ו[[כרתים]] לפיהעל הםהיותם צאצאי שבט זבולון, ומקיימי הנבואה של ברכת יעקב (על פי פרשנות הזוהר הקדוש). הוא מביא עשרות מנהגים של יהודי כרתים המורים על המסורת שלהם כצאצאיהם של שבט זבולון, ובנוסף, כתב על מסורת יהודי ג'רבה: "לפי חכמי התורה של ג'רבה , האי שהם יושבים בו אינו אלא גוש מאדמת ארץ ישראל ..."{{הערה|1=[http://tunisia.co.il/wp-content/uploads/2011/05/livre32-100x100.jpg האי פליא] ([[הוצאת דביר]] [[1957]]) עמ' 30}}
רבות נכתב על הסתירה בין ברכת יעקב לנחלה היבשתית בפועל הכתובה בספר יהושע, שאיננה מגיעה עד חוף הים התיכון. פתרון לסתירה זו הוצע בתרגומים ובספר הזוהר המצביע על כפילות בברכת יעקב שם נכתב "והוא לחוף אניות". פירושים אלו טוענין שברכת יעקב היא עתידית, כאשר הנחלה המקורית מוגבלת. על פי הזהר הקדוש (בראשית רמא) וכן בתרגום [[אונקלוס]] "'''הוא יכבש מחוזין בספינן'''", וב[[תרגום ירושלמי]] "'''והוא יהא שליט במחוזין ומכבש הפרכי ימא בספינתיה'''" דהיינו על פי שלשה מקורות אלה, זבולון ינחל את מחוזות הים שאינם קשורים לנחלתו היבשתית.
=== מסורת יהודי ג'רבה וכרתים ===
פרופסור [[נחום סלושץ]] מביא בספרו "האי פֶּלִיא" (דביר 1957) את מסורת יהודי האיים [[ג'רבה]] ו[[כרתים]] לפיה הם צאצאי שבט זבולון. הוא מביא עשרות מנהגים של יהודי כרתים המורים על המסורת שלהם כצאצאיהם של שבט זבולון, ובנוסף, כתב על מסורת יהודי ג'רבה: "לפי חכמי התורה של ג'רבה, האי שהם יושבים בו אינו אלא גוש מאדמת ארץ ישראל ..."{{הערה|1=[http://tunisia.co.il/wp-content/uploads/2011/05/livre32-100x100.jpg האי פליא] ([[הוצאת דביר]] [[1957]]) עמ' 30}}
 
=== שבט זבולון בהלכה ===