חיים הלל פריד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=רב ליטאי|אחר=נכדו הרופא|ראו=[[חיים הלל פריד (רופא)]]}} {{אין תמונה|גבר}} רבי '''חיים הלל פְרִיד''' ([[כ"ו בחשון]] [[ה'תקצ"ז]]{{הערה| ח' לונסקי רושם: תקצ"ג, 1893; '''ספר וולוז'ין''', תל אביב תש"ל, עמ' 221.}} ([[1837]]) - [[ג' בכסלו]] [[ה'תרע"א]] ([[1911]])) היה משנה ראש [[ישיבת וולוז'ין]]. ==תולדות חייו== נולד לר' [[אליעזר יצחק פריד]], ראש [[ישיבת וולוז'ין]] ולרבקה בתו של ר' [[יצחק מוולוז'ין]]. את תקופת ילדותו עשה לצד סבו ר' יצחק ב[[וולוז'ין]]. נלקח על ידי דודו, ר' שמואל לנדא, חתנו של ר' יצחק מוולוז'ין כחתן לבתו שרה בילה. בשנת [[תרי"ג]] ([[1853]]) נפטר עליו אביו בהיותו בן שש-עשרה ולדבריו 'לא זכה ללמוד תורה ממנו'.{{הערה| הקדמתו לספר חוט המשולש.}} בשנת [[תרכ"ה]] ([[1865]]), לאחר שר' [[יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי)|יוסף דב הלוי סולובייצ'יק]] עזב את וולוז'ין לכהן ברבנות העיר [[ברסט ליטובסק|בריסק]], נתמנה ר' חיים הלל לכהן תחתיו כמשנה ראש הישיבה בוולוז'ין לצידו של [[הנצי"ב]], אך נאלץ לפרוש מתפקידו לאחר שנתיים, עקב מחלה. לאחר שנסגרה הישיבה בשנת [[תרנ"ב]] ([[1892]]), עמד פריד בראש מסע השתדלנות לפתיחת הישיבה מחדש שצלח בשנת [[תרנ"ה]] ([[1895]]) בדמות הקמת [[כולל]] 'קיבוץ ברודסקי' בשנת [[תרנ"ה]] ([[1899]]), שבראשו עמד גיסו, בעל אחותו, ר' מאיר נח לווין, ופתיחת הישיבה מחדש בשנת [[תרנ"ט]] ([[1899]]).▼
▲רבי '''חיים הלל פְרִיד''' ([[כ"ו בחשון]] [[ה'תקצ"ז]]{{הערה| ח' לונסקי רושם: תקצ"ג, 1893; '''ספר וולוז'ין''', תל אביב תש"ל, עמ' 221.}} ([[1837]]) - [[ג' בכסלו]] [[ה'תרע"א]] ([[1911]])) היה משנה ראש [[ישיבת וולוז'ין]]. ==תולדות חייו== נולד לר' [[אליעזר יצחק פריד]], ראש [[ישיבת וולוז'ין]] ולרבקה בתו של ר' [[יצחק מוולוז'ין]]. את תקופת ילדותו עשה לצד סבו ר' יצחק ב[[וולוז'ין]]. נלקח על ידי דודו, ר' שמואל לנדא, חתנו של ר' יצחק מוולוז'ין כחתן לבתו שרה בילה. בשנת [[תרי"ג]] ([[1853]]) נפטר עליו אביו בהיותו בן שש-עשרה ולדבריו 'לא זכה ללמוד תורה ממנו'.{{הערה| הקדמתו לספר חוט המשולש.}} בשנת [[תרכ"ה]] ([[1865]]), לאחר שר' [[יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי)|יוסף דב הלוי סולובייצ'יק]] עזב את וולוז'ין לכהן ברבנות העיר [[ברסט ליטובסק|בריסק]], נתמנה ר' חיים הלל לכהן תחתיו כמשנה ראש הישיבה בוולוז'ין לצידו של [[הנצי"ב]], אך נאלץ לפרוש מתפקידו לאחר שנתיים, עקב מחלה.
בשנת [[תרמ"ב]] ([[1882]]) ערך והוציא לאור את הספר [[שו"ת]] [[חוט המשולש]], הכולל תשובות בהלכה, 'חילוקים ופלפולים' מאביו ר' אליעזר יצחק פריד, סבו ר' [[הלל פריד]] ואבי סבתו ר' [[חיים מוולוז'ין]]. בהקדמה לספר לא חתם בשמו אלא בדרך רמז: {{ציטוטון|ואני תפלה כי ירפאני ה'... ואזכה להוציא לאור גם יתר הכ"י מא"א הגאון ז"ל... בזכות שלשת אבות אלו הגאונים אשר בם אתפאר וכל עודי ב'''חיים''' את'''הלל''' כי נקראתי בשמותם}}. למרות ייחוסו ומעמדו נהג בצניעות וענווה: {{ציטוטון|לא חבש כובע של רבנים, רק כובע קטיפה פשוט ועמידתו בבית הכנסת - מאחורי הבימה... שגור היה בפי הגבאים שרבי חיים הלל מעביר את ה'מזרח' ליד הדלת}}.{{הערה| לונסקי, שם, עמ' 222.}} על חשיבותו בוולוז'ין מעיד בן התקופה: {{ציטוטון|מנהג היה בוולוז'ין, שבערב יום הכיפורים הייתה באה כל העיר, על טפה וזקניה, להתברך מרבי חיים הלל}}.{{הערה| שם.}} על אישיותו מעיד עוד נכדו:{{ציטוט|תוכן= מרבי חיים הלל פריד, נשארו חבילות חבילות של יומנים, כשכל דף פותח בכותרת 'חסדי ד' '. תוכנם פרטים על הלוואות שהשיג והסכומים שהלווה לנצרכים. מכיוון שקופתו הייתה מצומצמת לווה מאחרים כדי להלוות. קורות ימיו רשם על גליונות אלה. יומן זה היה בו כדי ספר שלם.|מקור= יונה בן-ששון, '''ספר וולוז'ין''', עמ' 238}} ▼
ר' חיים הלל נפטר בוולוז'ין ביום ג' בכסלו תרע"א (1911), ונטמן באוהל אבותיו ראשי הישיבה. ==המאבק סביב משרתו== גם לאחר שהחלים פריד לא שב למשרתו בישיבת וולוז'ין. לטענת צינוביץ: {{ציטוטון|באלה השנים עשה נסיון רבי חיים הלל פריד, בנו של רבי אליעזר יצחק, להשתמש בתגה זו והתחיל מגיד שיעורים על ידו של הנצי"ב, אבל נסיון זה היה זמני בלבד. רבי חיים הלל בעצמו בא לידי הכרה שהוא אינו האיש המוכשר מכמה בחינות לתפוס משרה רבת אחריות זו וויתר על זכותו}}.{{הערה| '''עץ חיים''', עמ' 255.}} ברם, נראה שסביב שנת [[תר"ל]] ([[1870]]), ביקש פריד לשוב למשרת משנה ראש הישיבה, אך הנצי"ב מיאן. פריד גייס לעזרתו את ר' [[אליהו חיים מייזל]], תלמידו של אביו, שכיהן באותו פרק כרבה של [[לומז'ה]], השולח אל 'אמרכלי הישיבה הק' דק"ק וולאזין' מכתב תקיף בניסוחו:{{ציטוט|תוכן=לא אוכל להתאפק הפעם מחוות דעתי על דבר הנהגת הישיבה הק' דק"ק וולאזין, לאשר הנני חושש פן יבולע ח"ו להשומע ושותק לקול צעקת הרב הגדול המפורסם בתורה וי"א כ"ש מו"ה חיים הלל נ"י, כי במשך ימי חליו מצא שכנגדו מקום לדכא נפש טהורה יקרה, ניר מרנא ורבנא גאון עוזינו מוהר"ח ז"ל ובן לאותו צדיק מו"ר הרב הגאון החסיד המפורסם מ' אליעזר יצחק ז"ל, קמטרא דידיה ודאבהתיה יספיקו לו להיות ר"מ במתיבתא רבתא דא, ותחת כי היה מוטל על כל לאמצו ולחזקו בחליו עד כי יעלה לו רפואה בעזרתו ית"ש, הנה מוסיפים לו דאבון לב המגברת מחלתו. חד בר הוי ליה למרן הרב הגאון מ' אליעזר יצחק ז"ל וגם אותו מבקשים לרדפו ולהדפו ח"ו. אחלי ידידי ד', תיקר נא הנפש הזאת בעיני כבודכם, זכרו נא את אבותיו הקדושים ועמדו נא לימין צדקו ואל תתנו נא להדיחהו.|מקור= מ' רבינוביץ, '''קובץ על יד''', ירושלים תשי"א, עמ' רכט-רל}} באותו מכתב הציע הרב מייזל למנות למשרת משנה ראש הישיבה, באופן זמני, את ר' אברהם דב מאיהומן חתנו של ר' אליעזר יצחק פריד, 'עד אשר ישלח ד' רפואתו לכבוד הרב הגדול מ' חיים הלל נ"י', אך בסופו של דבר מונה למשרה ר' [[רפאל שפירא]].▼
▲למרות ייחוסו ומעמדו נהג בצניעות וענווה: {{ציטוטון|לא חבש כובע של רבנים, רק כובע קטיפה פשוט ועמידתו בבית הכנסת - מאחורי הבימה... שגור היה בפי הגבאים שרבי חיים הלל מעביר את ה'מזרח' ליד הדלת}}.{{הערה| לונסקי, שם, עמ' 222.}} על חשיבותו בוולוז'ין מעיד בן התקופה: {{ציטוטון|מנהג היה בוולוז'ין, שבערב יום הכיפורים הייתה באה כל העיר, על טפה וזקניה, להתברך מרבי חיים הלל}}.{{הערה| שם.}} על אישיותו מעיד עוד נכדו:{{ציטוט|תוכן= מרבי חיים הלל פריד, נשארו חבילות חבילות של יומנים, כשכל דף פותח בכותרת 'חסדי ד' '. תוכנם פרטים על הלוואות שהשיג והסכומים שהלווה לנצרכים. מכיוון שקופתו הייתה מצומצמת לווה מאחרים כדי להלוות. קורות ימיו רשם על גליונות אלה. יומן זה היה בו כדי ספר שלם.|מקור= יונה בן-ששון, '''ספר וולוז'ין''', עמ' 238}}
▲ברם, נראה שסביב שנת [[תר"ל]] ([[1870]]), ביקש פריד לשוב למשרת משנה ראש הישיבה, אך הנצי"ב מיאן. פריד גייס לעזרתו את ר' [[אליהו חיים מייזל]], תלמידו של אביו, שכיהן באותו פרק כרבה של [[לומז'ה]], השולח אל 'אמרכלי הישיבה הק' דק"ק וולאזין' מכתב תקיף בניסוחו:{{ציטוט|תוכן=לא אוכל להתאפק הפעם מחוות דעתי על דבר הנהגת הישיבה הק' דק"ק וולאזין, לאשר הנני חושש פן יבולע ח"ו להשומע ושותק לקול צעקת הרב הגדול המפורסם בתורה וי"א כ"ש מו"ה חיים הלל נ"י, כי במשך ימי חליו מצא שכנגדו מקום לדכא נפש טהורה יקרה, ניר מרנא ורבנא גאון עוזינו מוהר"ח ז"ל ובן לאותו צדיק מו"ר הרב הגאון החסיד המפורסם מ' אליעזר יצחק ז"ל, קמטרא דידיה ודאבהתיה יספיקו לו להיות ר"מ במתיבתא רבתא דא, ותחת כי היה מוטל על כל לאמצו ולחזקו בחליו עד כי יעלה לו רפואה בעזרתו ית"ש, הנה מוסיפים לו דאבון לב המגברת מחלתו. חד בר הוי ליה למרן הרב הגאון מ' אליעזר יצחק ז"ל וגם אותו מבקשים לרדפו ולהדפו ח"ו. אחלי ידידי ד', תיקר נא הנפש הזאת בעיני כבודכם, זכרו נא את אבותיו הקדושים ועמדו נא לימין צדקו ואל תתנו נא להדיחהו.|מקור= מ' רבינוביץ, '''קובץ על יד''', ירושלים תשי"א, עמ' רכט-רל}}
==צאצאיו==
ר' חיים הלל הותיר אחריו שני בנים: ר' שמואל, מרבני [[וילנה]], ואליעזר יצחק; וארבע בנות: פרידה, רעכל, אסתר ובתיה. בנו של שמואל היה הרופא [[חיים הלל פריד (רופא)|חיים הלל פריד]]. פרידה נישאה לר' ברוך מנחם לונץ בנישואיה הראשונים, בנם - [http://www.izkor.gov.il/HalalKorot.aspx?id=505434 משה זלמן בן ששון] נהרג ב[[יבנאל]] מהמארב בשנת 1937. נישאה בשנית לר' שמואל אביגדור דרצ'ינסקי ובניהם הם פרופ' [[חיים הלל בן-ששון]] פרופ' יונה בן-ששון (אביו של פרופ' [[מנחם בן ששון]]), {{ציר זמן לרבנים|התחלה=1837|מספר שנים=74}} ==לקריאה נוספת== * משה צינוביץ, '''עץ חיים''' - ספר ראשון, תל אביב תשל"ב, עמ' 290-292. == קישורים חיצוניים == * [http://www.daat.co.il/daat/chinuch/mosdot/volozin4-2.htm השושלת הוולוז'ינית] * [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=858&st=&pgnum=4&hilite=1 הקדמת ר' חיים הלל פריד לספר חוט המשולש] * [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40749&st=&pgnum=3&hilite=1 הקדמת חתנו ר' שמואל אביגדור דרצ'ינסקי לספר אהל משה] == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:פריד, חיים הלל}} [[קטגוריה:ראשי ישיבת וולוז'ין]] [[קטגוריה:משפחת חיים מוולוז'ין]] [[קטגוריה:רבנים אורתודוקסים]] [[קטגוריה:רבנים בלארוסים]] [[קטגוריה:רבנים ליטאים]]
| |||