דיני עבודה – הבדלי גרסאות

 

נושאים המוסדרים בחוקי המגן הם אורך יום העבודה ושבוע העבודה, הגנת השכר, זכות לחופשה, לדמי מחלה ול[[שכר מינימום]], גיל עבודה מינימלי ועוד, וכן להטיל הגבלות כלליות על אופן העסקתם של עובדים, לשם שמירה על בריאותם וביטחונם האישי של עובדים. חוקי המגן הראשונים נחקקו באנגליה, בתחילת המאה ה-19 וכיום יש חוקים כאלו ברוב מדינות המערב והעולם המתועש, בהדגשים שונים הנובעים מאופי המקום, מהשלטון בו וכתוצאה מהקשרים חברתיים-תרבותיים.

 

==הסדרת יחסי העבודה הקיבוציים==

 

בסיסם של [[יחסי עובד-מעביד]] הוא [[חוזה עבודה אישי|חוזה העבודה האישי]]. יסודו של החוזה הוא התחייבותו של העובד לעבוד והתחייבותו של המעסיק לשלם לעובד [[שכר]] בגין עבודה זו. בנוסף לקביעות המפורשות בחוזה העבודה האישי, חלות על העובד והמעביד הוראותיהם של [[חוקי המגן]], והוראותיהם של [[צו הרחבה|צווי הרחבה]] ו[[הסכם קיבוצי|הסכמים קיבוציים]] העוסקים באוכלוסייה שבמסגרתה נכללים מקום העבודה והעובד. חוזה העבודה הוא [[חוזה יחס]] - חוזה שבא להסדיר יחסים ארוכי טווח ומורכבים. החוזה מסדיר יחסי שליטה וכפיפות - למעביד סמכות לנהל את מפעלו, ועל העובד לציית להוראותיו של המעביד.

 

{{פורטל|'''לערכים, תחומים ומושגים נוספים ראו [[פורטל:חוק ומשפט|פורטל חוק ומשפט]].'''}}

* [http://www.ovdim.org.il דיני עבודה בפורטל העובדים]

* עידו סולומון, [http://finance.walla.co.il/?w=/5650/1723577&m=1&mid=98823 ישראל 2010: חוקי עבודה יש, אכיפה אין], [[וואלה!]], 21.8.2010

 

[[קטגוריה:דיני עבודה|*]]