תוכנית אפולו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה ועריכה
שורה 2:
[[קובץ:Aldrin Apollo 11.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[באז אולדרין]] צועד על [[הירח]] במהלך משימת [[אפולו 11]] ביולי 1969.]]
[[קובץ:Apollo 11 bootprint.jpg|250px|ממוזער|שמאל|טביעת רגל על הירח. [[אפולו 11]].]]
'''תוכנית אפולו''' (ב[[אנגלית]]: '''Apollo program''') הייתה תוכנית חלל שאפתנית של [[ארצות הברית]] שהוצאה לפועל על ידי [[נאס"א]] במהלך [[שנות ה-60]] ו[[שנות ה-70|ה-70]] של [[המאה ה-20]] במהלכה הונחת האדם הראשון על [[הירח]]. ניצני התוכנית החלו בימיו של [[נשיא ארצות הברית|נשיא ארצות הברית]] [[דווייט אייזנהאואר]], אך העיסוק בה הפך לרציני אחרי ש[[ג'ון פ. קנדי]] (נשיא ארצות הברית אחרי אייזנהאואר) העלה את המטרה הלאומית "להנחית אדם על הירח ולהחזירו לכדור הארץ בשלום לפני תום העשור" בנאום שנשא בפני [[קונגרס ארצות הברית|הקונגרס]] ב-[[25 במאי]] [[1961]].{{הערה|שם=ה1|[http://www.jfklibrary.org/Asset-Viewer/xzw1gaeeTES6khED14P1Iw.aspx Excerpt from an Address Before a Joint Session of Congress, 25 May 1961]}}{{הערה|שם=ה2|Murray and Cox, Apollo, pp. 16-17.}}
 
המטרה שהציב קנדי הושגה במשימת [[אפולו 11]], כאשר ה[[אסטרונאוט]]ים [[ניל ארמסטרונג]] ו[[באז אולדרין]] נחתו על הירח ב-[[20 ביולי]] [[1969]] והלכו על פניו, בעוד [[מייקל קולינס]] נשאר במסלול סביב הירח. שלושתם נחתו בשלום ב[[כדור הארץ]] ב-[[24 ביולי]]. חמש משימות נוספות לאחר מכן הנחיתו זוגות אסטרונאוטים על הירח, האחרונה שבהם בדצמבר 1972. במהלך אותן שש משימות, שנים עשר אנשים הציבו את רגליהם על הירח. נחיתות אלו הן הנחיתות המאוישות היחידות מעולם על גרם שמיים שאינו כדור הארץ.{{הערה|[http://history.nasa.gov/ap11ann/missions.htm Manned Apollo Missions ]}}
שורה 370:
 
* '''[[AS-202]]''' (באופן לא רשמי '''אפולו 2''') ([[25 באוגוסט]] [[1966]]);
:משימה לא מאוישת. משגר הסטורן IB נשא חללית אפולו למסלול בליסטי ארוך שהקיף כשלושה רבעים מכדור הארץ. מטרת המשימה הייתה, בדומה למשימת AS-201, לבחון את מערכות חללית האפולו, אך לזמן ממושך יותר. בשונה מהחללית שנשאה משימת AS-201 עם זאת, החללית שנשאה משימה זו (חללית מס' 11) הייתה מותאמת כמעט לחלוטין לשיגור צוות. במהלך המשימה הופעל מנועה הראשי של החללית 4 פעמים ונבחנו יכולת החדירה לאטמוספירה.
 
[[קובץ:Apollo 1 fire.jpg|250px|ממוזער|שמאל|פנים תא הפיקוד של החללית [[אפולו 1]] (כך נקראה בדיעבד) לאחר השריפה.]]
שורה 441:
 
* '''[[אפולו 10]]''' ([[18 במאי]] [[1969]] - [[26 במאי]] [[1969]]);
:במקור תוכננה המשימה להיות משימת הנחיתה הראשונה על הירח, זאת מאחר שכל רכיבי התוכנית עבדו כמצופה ולא נצפו תקלות משמעותיות במשימות הקודמות. אך מכיוון שברית המועצות לא הראתה סימנים לשיגור משימה מאוישת לנחיתה על הירח, החליטה נאס"א להפוך את המשימה ל"חזרה גנרלית" למשימת נחיתה על הירח. למעשה היו מטרות המשימה כשל אפולו 9, אך במסלול סביב הירח. זמן קצר לאחר עזיבת מסלול [[LEO]] אל עבר הירח, ניתק ה-CSM (שכונה "[[צ'ארלי בראון]]") מהמשגר, הסתובב על צירו ועגן ב-LM (שכונה "[[סנופי]]"). לאחר הניתוק מהמשגר המשיכה החללית אל עבר הירח ונכנסה למסלול סביבו. לאחר הכניסה למסלול ניתק ה-LM מה-CSM כשבתוכו האסטרונאוטים [[תומאס סטאפורד]] ו[[יוג'ין סרנן]] והנמיך לגובה של 13.5 ק"מ בלבד מעל פני הירח. לאחר מכן הושלך שלב הנחיתה של ה-LM והוא חזר ועגן בתא הפיקוד, שחזר לכדור הארץ. על פי [[ספר השיאים של גינס]] משנת [[2002]], אפולו 10 מחזיקה בשיא המהירות לחללית מאוישת, כאשר הגיעה למהירות 39,897 קמ"ש במהלך חזרתה מן הירח אל כדור הארץ ב-26 במאי 1969.
 
====משימות אל הירח====
שורה 529:
{{הפניה לערך מורחב|אפולו-סויוז}}
[[אפולו-סויוז]] הייתה משימת החלל המשותפת הראשונה של ארצות הברית וברית המועצות, שסימלה את סוף [[המרוץ לחלל]]. המשי ההייתה גם המשימה האחרונה של החללית האפולו והמשימה המאוישת האמריקאית האחרונה עד לשיגור [[מעבורת החלל קולומביה]] למשימת [[STS-1]] ב-1981. שתי חלליות עם שני צוותים - חללית אפולו עם 3 אנשי צוות, ו[[סויוז (חללית)|חללית סויוז]] עם 2 אנשי צוות, שוגרו ב-[[15 ביולי]] [[1975]], אפולו על גבי משגר [[סטורן IB]] מ[[מרכז החלל קנדי]] וסויוז על גבי [[סויוז (משגר)|משגר סויוז]] מ[[קוסמודרום בייקונור]] שב[[קזחסטן]], למסלול היפגשות בחלל. חללית האפולו נשאה עימה במשימה זו במקום את רכב הנחיתה הירחי מתאם מיוחד שצידו השני עוצב כך שיוכל להתחבר לחללית הסובייטית. שתי החלליות נפגשו בחלל ב-17 ביולי וצוותיהם החליפו ביניהם מתנות וסעדו יחד. החלליות נפרדו בפעם האחרונה (נעשו מספר תרגילי עגינה והיפרדות) ב-19 ביולי אז חזרו החלליות לכדור הארץ.
 
==דוגמאות קרקע שהוחזרו מהירח==
[[קובץ:Apollo 15 Genesis Rock.jpg|200px|ממוזער|ימין|[[אבן בראשית]] שנאספה והובאה לכדור הארץ על ידי צוות משימת [[אפולו 15]].]]
{{הפניה לערך מורחב|סלע ירח}}
במהלך תוכנית אפולו הובאו לכדור הארץ 381.7 ק"ג של [[סלע ירח|סלעים וחומרים שונים מהירח]], אשר רובו מאוחסן כיום ב[[מעבדת דגימות הירח]] ב[[מרכז החלל ג'ונסון]] ב[[יוסטון]]. המקורות היחידים לחומר מהירח הם מתוכנית אפולו (המאוישת) וכן כמויות קטנות שנאספו במסגרת [[תוכנית לונה]] (הרובוטית) ו[[מטאוריט]]ים שבאו מהירח.
 
בהשוואה לסלעים שמקורם בכדור הארץ, סלעי הירח שהובאו נוצרו בתקופה קדומה מאוד, כפי שהתגלה ב[[תיארוך רדיומטרי]] שנעשה לסלעים. גילם נע בין 3.2 מיליארד שנים לסלעים [[בזלת]]יים שמקורם ב[[ים ירחי|ימות הירחיות]], לבין 4.6 מיליארד שנים לסלעים שמקורם בקרום הרמות הירחיות.{{הערה|James Papike, Grahm Ryder, and Charles Shearer (1998). "Lunar Samples". Reviews in Mineralogy and Geochemistry 36: 5.1–5.234.}} ככאלו, סלעים ודוגמאות קרקע אלו מייצגים דוגמאות מתקופה מוקדמת ביותר בהתפתחות [[מערכת השמש]], הנעדרים מכדור הארץ. סלע חשוב במיוחד שנמצא במהלך התוכנית הוא "[[סלע בראשית]]" (Genesis Rock), שנאסף על ידי [[ג'יימס אירווין]] ו[[דייוויד סקוט]] במהלך משימת [[אפולו 15]] בתחילה הוערך כי סלע זה נוצר מוקדם להתמצקות פני הירח וכך הסלע קיבל את כינויו. הסלע עשוי מחומר שנקרא [[אנורת'וזיט]] (Anorthosite), מורכב כמעט אך ורק מהמינרל עשיר הסידן [[אנורתיט]], גילו מוערך בכ-4 מיליארד שנים, אך מעט לאחר שקרום הירח התמצק. כמו כן התגלה על הירח רכיב גאוכימי הנקרא [[KREEP]], אשר אין לו אף עמית יבשתי ידוע. יחד, KREEP והדגמאות האנורת'וזיסטיות, הביאו את המדענים למסקנה כי חלקו החיצוני של הירח היה בעבר [[התכה|מותך]] לחלוטין.
 
כמעט כל הסלעים שהובאו מן הירח מראים הוכחות לכך כי חוו תהליכי התנגשות. לדוגמה, דוגמאות רבות נושאים "צלקות" - מכתשי פגיעה קטנים - שנוצרו על ידי מיקרומטאוריטים, דבר שלא ניתן למצוא בסלעים בכדור הארץ בגלל האטמוספירה העבה שלו השורפת כליל את המיקרומטאורים. בנוסף, דוגמאות רבות מראות סימנים לכך שחוו לחצים שנוצרו מ[[גל הלם|גלי הלם]], הנוצרים במהלך אירועי התנגשות. חלק מהדוגמאות שהובאו, מקורן בחומרים שנמסו במהלך התרסקות על הירח, ונמצאו סמוך למכתשים. לבסןף, כל הדוגמאות שהובאו מן הירח מורכבים משברי אבנים ומינרלים שונים שהתאחדו ככל הנראה בעקבות התנגשויות רבות להן היו עדים.
 
תוצאות ניתוח הרכב דוגמאות הירח, תומכות בתאוריית [[הירח#המכה הגדולה|המכה הגדולה]], לפיה הירח נוצר משברים שהועפו מכדור הארץ לחלל בעקבות התנגשות גוף כלשהו בו.{{הערה|Burrows, William E. (1999). This New Ocean: The Story of the First Space Age. Modern Library. p. 431. }}
 
==עלויות וביטול התוכנית==
שורה 562 ⟵ 551:
במקור תוכננו שלושה משימות ירחיות נוספות (אפולו 18, 19 ו-20), אך בעקבות הצמצום הדרסטי בתקציב נאס"א, וההחלטה שלא לייצר משגרי סטורן V נוספים, בוטלו משימות אלו לטובת פיתוח [[מעבורת חלל|מעבורת החלל]], ולטובת תוכנית [[סקיילאב]], שהשתמשה במשגרים ובחלליות שיועדו למשימות אלו. רק משגר סטורן V אחד שימש בסופו של דבר את תוכנית סקיילאב כששימש לשיגור המעבדה לחלל. המשגרים הנותרים הפכו למוצגים מוזיאוניים המוצגים במתקנים שונים של נאס"א ברחבי ארצות הברית.
 
==תוצאות התוכנית==
==השפעה ציבורית==
===דוגמאות קרקע שהוחזרושהובאו מהירחמן הירח===
===מדע בידוני הופך למציאות===
[[קובץ:Apollo 15 Genesis Rock.jpg|200px|ממוזער|ימיןשמאל|"[[אבןסלע בראשית]]" שנאספה והובאה לכדור הארץ על ידי צוות משימת [[אפולו 15]].]]
עידן החלל החל בתקופת "תור הזהב" של ספרות ה[[מדע בדיוני|מדע הבדיוני]] בארצות הברית, שהושפעה מהפיתוחים הטכנולוגיים של [[מלחמת העולם השנייה]], ושהובלה על ידי סופרים כגון [[אייזק אסימוב]], [[רוברט היינליין]] ו[[ארתור סי. קלארק]]. ביצירותיהם מוצגים הדמיות ופרוטרטים אמינים של ציווילזציות יבשתיות, בעיקר אמריקאיות, שהתפשטו ל[[כוכב לכת|כוכבי לכת]] שכנים. מדענים ומהנדסים, כדוגמת [[ורנר פון בראון]] (אבי משפחת משגרי הסטורן), עזרו גם הם בהפצת חזון הטיסות המאוישות לחלל ובהפיתו לפופולרי. כשהחלה תוכנית אפולו נפוצה הרטורקיה הבסיסית של ספרות המדע הבדיוני ("גבולות חדשים", "חקר החלל") בנאומיהם של הפוליטיקאים ומנהלי התוכנית. מוכוונים על ידי נאס"א, מגזינים כגון [[לייף]] והטלוויזייה האמריקאית הגדלה, הפכו את [[המרוץ לחלל]] בכלל ואת תוכנית אפולו בפרט למעין סדרת דרמה, שנעקבה בשקיקה על ידי רבים, והפכה את האסטרונאוטים האמריקאיים לגיבורים. [[סרט קולנוע|סרט הקולנוע]] "2001: אודיסאה בחלל" שהוקרן לראשונה ב-1968 והופק בסיוע צמוד של מומחים בתחומי מחקר ותעשיית החלל, שיקפה את הרעיון של חקר החלל העתידי, שהיום הינו בר הישג.{{הערה|[http://history.nasa.gov/Remembering_Space_Age_A.pdf NASA Remembering Space Age, Remembering Space Age : remembrance and cultural representation of the space age, 2008]}}
{{הפניה לערך מורחב|סלע ירח}}
במהלך תוכנית אפולו הובאו לכדור הארץ 381.7 ק"ג של [[סלע ירח|סלעים וחומרים שונים מהירח]], אשר רובו מאוחסן כיום ב[[מעבדת דגימות הירח]] ב[[מרכז החלל ג'ונסון]] ב[[יוסטון]]. המקורות היחידים לחומר מהירח הם מתוכנית אפולו (המאוישת) וכן כמויות קטנות שנאספו במסגרת [[תוכנית לונה]] (הרובוטית) ו[[מטאוריט]]ים שבאו מהירח.
 
{| class="wikitable" style="float: right; text-align: center;"
!משימה
!כמות
|-
|[[אפולו 11]]
|22 קילוגרם
|-
|[[אפולו 12]]
|34 קילוגרם
|-
|[[אפולו 14]]
|43 קילוגרם
|-
|[[אפולו 15]]
|77 קילוגרם
|-
|[[אפולו 16]]
|95 קילוגרם
|-
|[[אפולו 17]]
|111 קילוגרם
|-
|[[לונה 16]]
|101 גרם
|-
|[[לונה 20]]
|55 גרם
|-
|[[לונה 24]]
|170 גרם
|}
בהשוואה לסלעים שמקורם בכדור הארץ, סלעי הירח שהובאו נוצרו בתקופה קדומה מאוד, כפי שהתגלה ב[[תיארוך רדיומטרי]] שנעשה לסלעים. גילם נע בין 3.2 מיליארד שנים לסלעים [[בזלת]]יים שמקורם ב[[ים ירחי|ימות הירחיות]], לבין 4.6 מיליארד שנים לסלעים שמקורם בקרום הרמות הירחיות.{{הערה|James Papike, Grahm Ryder, and Charles Shearer (1998). "Lunar Samples". Reviews in Mineralogy and Geochemistry 36: 5.1–5.234.}} ככאלו, סלעים ודוגמאות קרקע אלו מייצגים דוגמאות מתקופה מוקדמת ביותר בהתפתחות [[מערכת השמש]], הנעדרים מכדור הארץ. סלע חשוב במיוחד שנמצא במהלך התוכנית הוא "[[סלע בראשית]]" (Genesis Rock), שנאסף על ידי [[ג'יימס אירווין]] ו[[דייוויד סקוט]] במהלך משימת [[אפולו 15]] בתחילה הוערך כי סלע זה נוצר מוקדם להתמצקות פני הירח וכך הסלע קיבל את כינויו. הסלע עשוי מחומר שנקרא [[אנורת'וזיט]] (Anorthosite), מורכב כמעט אך ורק מהמינרל עשיר הסידן [[אנורתיט]], גילו מוערך בכ-4 מיליארד שנים, אך מעט לאחר שקרום הירח התמצק. כמו כן התגלה על הירח רכיב גאוכימי הנקרא [[KREEP]], אשר אין לו אף עמית יבשתי ידוע. יחד, KREEP והדגמאות האנורת'וזיסטיות, הביאו את המדענים למסקנה כי חלקו החיצוני של הירח היה בעבר [[התכה|מותך]] לחלוטין.
 
כמעט כל הסלעים שהובאו מן הירח מראים הוכחות לכך כי חוו תהליכי התנגשות. לדוגמה, דוגמאות רבות נושאים "צלקות" - מכתשי פגיעה קטנים - שנוצרו על ידי מיקרומטאוריטים, דבר שלא ניתן למצוא בסלעים בכדור הארץ בגלל האטמוספירה העבה שלו השורפת כליל את המיקרומטאורים. בנוסף, דוגמאות רבות מראות סימנים לכך שחוו לחצים שנוצרו מ[[גל הלם|גלי הלם]], הנוצרים במהלך אירועי התנגשות. חלק מהדוגמאות שהובאו, מקורן בחומרים שנמסו במהלך התרסקות על הירח, ונמצאו סמוך למכתשים. לבסןף, כל הדוגמאות שהובאו מן הירח מורכבים משברי אבנים ומינרלים שונים שהתאחדו ככל הנראה בעקבות התנגשויות רבות להן היו עדים.
 
תוצאות ניתוח הרכב דוגמאות הירח, תומכות בתאוריית [[הירח#המכה הגדולה|המכה הגדולה]], לפיה הירח נוצר משברים שהועפו מכדור הארץ לחלל בעקבות התנגשות גוף כלשהו בו.{{הערה|Burrows, William E. (1999). This New Ocean: The Story of the First Space Age. Modern Library. p. 431. }}
 
===השפעה טכנולוגית===
השפעתה של תוכנית אפולו ותוכנית החלל האמריקנית בכלל על הטכנולוגיה העכשווית היא עקיפה, ונוגעת לתחומים ספציפיים. קשה להבחין בתרומת התוכנית לפרויקטים צבאיים (כגון טילים בליסטיים) שפותחו לפני או במקביל לה. אף על פי שניתן לזהות את הטכנולוגיות שהיו מעורבות בתוכנית, קשה הרבה יותר למדוד את השפעת התוכנית על ההתקדמות בתחום טכנולוגי זה.
 
תעשיית המתכת, שנדרשה לעמוד בדרישות מחמירות במיוחד, הביאה לפיתוח טכניקות [[ריתוך]] חדשות שעמדו באותן דרישות. תהליך ה[[עיבוד שבבי|עיבוד השבבי]], שמאוחר יותר הפך לתהליך חיוני בפיתוח וייצור רכיבים אלקטרוניים, הפך לנפוץ בזכות שימושו בתוכנית. היה צורך בפיתוח [[סגסוגת|סגסוגות]] ו[[חומר מרוכב|חומרים מרוכבים]] חדשים. מכשירי המדידה שהותקנו בחלליות היו צריכים לעמוד בדרישות האמינות, הדיוק, והמהירות הגבוהים בהרבה מהמקובל באותה עת. פותח מכשור ביו-רפואי ששימש לניטור מערכות גופם של האסטרונאוטים בעת הטיסה.{{הערה|שם=הצ113|[http://history.nasa.gov/sp4801-part1.pdf NASA Social impact of spaceflight]}}
 
===השפעה ציבורית===
====ניצחון אמריקאי====
היעד שהציב הנשיא קנדי ב-1961: "להנחית אדם על הירח עד סוף העשור ולהחזירו לכדור הארץ בשלום", הושלם במלואו. תעשיית החלל האמריקאית הצליחה לפתח ולבנות בזמן שיא משגרים וחלליות בעלי כוחות ויכולות שנחשבו ל[[מדע בדיוני]] עשור קודם לכן: להנחית אדם על גרם שמימי אחר. למרות ה"קפיצה" הטכנולוגית המשמעותית, אחוז הצלחת משגרי הסטורן עמדה על 100%, וכל הצוותים חזרו לכדור הארץ בשלום.
 
בעיני העולם הייתה תוכנית אפולו הפגנת היכולות והעליונות האמריקאית על פני ברית המועצות בכלל ועל פני תוכנית החלל שלה בפרט. עבור אמריקאים רבים המחיש ה"ניצחון" במרוץ לירח את עליונות החברה האמריקאית על פני החברה הסובייטית,{{הערה|Jacques Villain, À la conquête de l'espace : de Spoutnik à l'homme sur Mars, Paris, Vuibert Ciel & Espace, 2007, 2e éd.}} אם כי אמונתם במערכת חברתית זו התערערה באותה תקופה על ידי המחאות נגד [[מלחמת וייטנאם]] ומאי השקט החברתי שהשפיע במיוחד על המיעוט ה[[אמריקאים אפריקאים|אפרו-אמריקאי]] בערים הגדולות שהיה קשור ל[[התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית|תנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית]].
 
====מדע בידוני הופך למציאות====
עידן החלל החל בתקופת "תור הזהב" של ספרות ה[[מדע בדיוני|מדע הבדיוני]] בארצות הברית, שהושפעה מהפיתוחים הטכנולוגיים של [[מלחמת העולם השנייה]], ושהובלה על ידי סופרים כגון [[אייזק אסימוב]], [[רוברט היינליין]] ו[[ארתור סי. קלארק]]. ביצירותיהם מוצגים הדמיות ופרוטרטים אמינים של ציווילזציות יבשתיות, בעיקר אמריקאיות, שהתפשטו ל[[כוכב לכת|כוכבי לכת]] שכנים. מדענים ומהנדסים, כדוגמת [[ורנר פון בראון]] (אבי משפחת משגרי הסטורן), עזרו גם הם בהפצת חזון הטיסות המאוישות לחלל ובהפיתו לפופולרי. כשהחלה תוכנית אפולו נפוצה הרטורקיה הבסיסית של ספרות המדע הבדיוני ("גבולות חדשים", "חקר החלל") בנאומיהם של הפוליטיקאים ומנהלי התוכנית. מוכוונים על ידי נאס"א, מגזינים כגון [[לייף]] והטלוויזייה האמריקאית הגדלה, הפכו את [[המרוץ לחלל]] בכלל ואת תוכנית אפולו בפרט למעין סדרת דרמה, שנעקבה בשקיקה על ידי רבים, והפכה את האסטרונאוטים האמריקאיים לגיבורים. [[סרט קולנוע|סרט הקולנוע]] "2001: אודיסאה בחלל" שהוקרן לראשונה ב-1968 והופק בסיוע צמוד של מומחים בתחומי מחקר ותעשיית החלל, שיקפה את הרעיון של חקר החלל העתידי, שהיום הינו בר הישג.{{הערה|שם=הצ119|[http://history.nasa.gov/Remembering_Space_Age_A.pdf NASA Remembering Space Age, Remembering Space Age : remembrance and cultural representation of the space age, 2008]}}
 
====היחס לכדור הארץ====
[[קובץ:The Earth seen from Apollo 17.jpg|200px|ממוזער|שמאל|"[[הגולה הכחולה]]".]]
האסטרונאוטים של משימת [[אפולו 8]], המשימה מהאוישת הראשונה שהקיפה את הירח, שלחו תמונות טלוויזיה של כדור הארץ והירח אל כדור הארץ, וקראו בפסוקי הבריאה מ[[ספר בראשית]], בערב חג המולד, 1968, בתשדיר הטלוויזיה שהוערך כי היה הנצפה ביותר בכל הזמנים עד לאותה תקופה. תמונות נוספות של כדור הארץ, ובמיוחד "[[הגולה הכחולה]]" שצולמה מ[[אפולו 17]], שהראו את כדור הארץ כ"חללית ארץ" (Spaceship Earth) - גוף זעיר ושברירי ביחס ליקום הסובב אותו, העלו רבות את ה[[סביבתנות|מודעות הסביבתית]] באותה תקופה.{{הערה|[http://forumpolitics.com/blogs/2007/03/17/an-inconvient-truth-transcript/ An Inconvient Truth Transcript]}}
שורה 575 ⟵ 617:
ביקורת נוספת לתוכנית הגיעה דווקא מהקהילייה המדעית, שלטענתה ההישגים המדעיים מהתוכנית מזעריים ביחס לכמות הכספים שנשפכה עליה. מלבד זאת, תוכניות המחקר הלא מאוישות אל כוכבי הלכת האחרים במערכת השמש צומצמו בתקופת תוכנית אפולו ופחות משימות מחקר שוגרו.{{הערה|[http://www.hq.nasa.gov/pao/History/SP-4214/ch1-4.html Project Apollo: The Debate]}}
 
==מורשת התוכנית==
==תצפיות נוכחיות==
===תאוריית הקשר===
{{הפניה לערך מורחב|תאוריית הקשר על זיוף הנחיתה על הירח}}
לאחר ההתקדמות המהירה בתחום החלל של [[שנות ה-60]], שהגיעה לשיאה עם הנחיתה על הירח, ב-50 השנים האחרונות חלה נסיגה בתחום הטיסות המאוישות לחלל, זאת בניגוד לכל התחזיות שהיו אז. האסטרונאוט [[יוג'ין סרנן]] (מפקד משימת [[אפולו 17]] והאדם האחרון להלך על הירח) כתב באוטוביוגרפיה שלו שיצאה לאור ב-1999: "נראה שתוכנית אפולו באה טרם זמה, כאילו הנשיא קנדי מצא עשור באמצע המאה ה-21 והצליח להכניס אותו לתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20". לדברי ההיסטוריון האמריקאי ג'יי. אר. מקניל, חקר החלל בכלל והרפתקאות תוכנית אפולו בפרט עשויים להיתקל בעתיד במבוי סתום ולהפוך להערת שוליים בלבד בהיסטוריית האנושות, אלא אם כן האנושות תיתקף בפרץ סקרנות וגילויים או שיחל "מרוץ חלל" נוסף שמטרתו השגת יוקרה בינלאומית.{{הערה|שם=הצ113}}{{הערה|שם=הצ119}}
 
כבר בזמן הנחיתה על הירח הייתה קבוצת מיעוט של ספקנים, שכללה בעיקר אנשים מקבוצות האוכלוסייה החלשות, אנשים חסרי ידע ומיעוטים, שטענה כי [[תאוריית הקשר על זיוף הנחיתה על הירח|הנחיתה על הירח בויימה על ידי נאס"א]]. [[תאוריית קשר|תאוריית הקשר]] צברה מאמינים נוספים בשנות ה-70 לאחר התפוצצות [[פרשת ווטרגייט]] ואווירת חוסר האמון בממשלה ומוסדותיה. ב-1978 יצא לאקרנים הסרט "[[קפריקורן 1]]" שעלליתו הדמיונית תיארה ניסיון כושל של נאס"א לביים נחיתה על מאדים. ב-2001 הוקרנה ברשת [[פוקס (רשת טלוויזיה)|FOX]] האמריקאית תוכנית הטלוויזייה "Conspiracy Theory: Have we landed on the moon?" שהתבססה על עובדות [[פסבדו-מדע]]יות וזכתה לרייטינג גבוה. למרות חוסר עקביותה, לתאוריה ישנם גם כיום תומכים ומאמינים לא מעטים.{{הערה|שם=הצ113}}
 
===נסיונות חוזרים לנחיתה על הירח===
{{נושא מורחב|נושאים=[[תוכנית קונסטליישן]], [[משימות מאוישות למאדים]]}}
[[קובץ:Altair-Lander.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הדמיית משימה מאוישת אל הירח במסגרת [[תוכנית קונסטליישן]] ובאמצעות החללית [[אלטאיר (חללית)|אלטאיר]].]]
מאז משימת [[אפולו 17]] בדצמבר 1972 אף משימת חלל מאוישת ואף אדם לא עזב את מסלול כדור הארץ. ב-20 ביולי 1989 (יום השנה ה-20 לנחיתה הראשונה על הירח) הציג נשיא ארצות הברית דאז, [[ג'ורג' הרברט ווקר בוש|ג'ורג' בוש האב]], תוכנית שאפתנית לחקר החלל שתיפרש על פני 30 שנה. חזון זה, שנקרא Space Exploration Initiative (ובקיצור SEI), יועד להביא להקמת [[מושבת ירח|בסיס קבע על הירח]],{{הערה|[http://history.nasa.gov/sei.htm The Space Exploration Initiative ]}} אך בעיות כגון תקציב, חוסר תמיכה ציבורית וחוסר תמיכה בקונגרס האמריקאי הובילו לקטילת התוכנית עוד לפני שהחלה. ב-2004, בעקבות מסקנות ועדת החקירה של [[אסון מעבורת החלל קולומביה|אסון הקולומביה]], הציג בנו של בוש האב, [[ג'ורג' ווקר בוש]] (שכיהן כנשיא ארצות הברית), את [[החזון לחקר החלל]], שקרא לפרישת צי המעבורות המתיישנות של נאס"א, השלמת בניית [[תחנת החלל הבינלאומית]] ושיגור אסטרונאוטים אל הירח, ל[[אסטרואיד]]ים ולבסוף ל[[מאדים]]. הנחיתה על הירח יועדה להתבצע עד שנת 2020 ונשקלה האפשרות להקים בו בסיס קבע בו יבחנו הטכנולוגיות שידרשו לנחיתה מאוישת על מאדים.{{הערה|שם=הצ113}}{{הערה|[http://history.nasa.gov/Bush%20SEP.htm President Bush Announces New Vision for Space Exploration Program ]}} בשונה מאביו, חזונו של בוש הבן דווקא קיבל תמיכה מהציבור ומהקונגרס, ונאס"א החלה לפתח את [[תוכנית קונסטליישן]]. במסגרת התוכנית החל פיתוחם של שני משגרים חדשים: [[ארס 1]] ו[[ארס 5]] - שיועד להיות עוצמתי יותר מהסטורן V, ושתי חלליות חדשות: [[אוריון (חללית)|אוריון CEV]] (שתתפקד ב-CSM) ו[[אלטאיר (חללית)|אלטאיר]] (שתתפקד כרכב נחיתה).{{הערה|[http://www.nasa.gov/pdf/163092main_constellation_program_overview.pdf Constellation Program Overview]}} כדי לחסוך בעלויות פיתוח התוכנית החליטו בנאס"א להיעזר בפיתוחים ורכיבים קיימים, כגון מנוע ה-[[J-2]] ששימש את שלבו השלישי של הסטורן V, אותו הוחלט לשדרג ולהפוך ל-[[J-2X]], ומאיצי מעבורות החלל, אותם הוחלט להתאים לשימוש הארס 5, וכן רכיבים ומערכות נוספות, בעיקר "שאריות" מ[[תוכנית מעבורות החלל]]. אך התוכנית נתקלה בעיכובים וחוסר עמידה בלוחות הזמנים שהוצבו לה וכן בבעיות תקציביות.{{הערה|1=[http://www.usatoday.com/tech/science/space/2009-09-15-return-to-moon_N.htm?csp=34 Return-to-moon plan gets boost on Capitol Hill]}} לאחר כניסתו ל[[הבית הלבן|בית הלבן]] ב-2009 הקים [[ברק אובמה]] את "ועדת אוגוסטין" שמטרתה הייתה להעריך בין הייתר את תוכנית קונסטליישן. הוועדה קבעה כי חסרים לנאס"א כ-3 מיליארד דולרים כל שנה כדי לעמוד ביעדי התוכנית, אך גם כי יש צורך במשימות מאוישות אל הירח לפני שיגור משימות מאוישות למאדים.{{הערה|[http://www.nasa.gov/pdf/396093main_HSF_Cmte_FinalReport.pdf US space review]}}{{הערה|[http://en.wikipedia.org/wiki/Review_of_United_States_Human_Space_Flight_Plans_Committee Review of United States Human Space Flight Plans Committee]}} מסקנות הוועדה הובילו את אובמה לבטל את תוכנית קונסטליישן בתחילת 2010.{{הערה|[http://www.nasa.gov/pdf/420990main_FY_201_%20Budget_Overview_1_Feb_2010.pdf NASA budget 2011]}} למרות ביטול התוכנית הורה אובמה להמשיך בפיתוח חללית ומשגר לשיגור משימות אל מעבר למסלול כדור הארץ, וב-2011 הציגה נאס"א את החללית [[אוריון (חללית)|אוריון MPCV]] (שהיא למעשה האוריון של תוכנית קונסטליישן) ואת ה-[[SLS]] - המשגר העתידי של נאס"א.{{הערה|[http://www.space.com/11765-nasa-deep-space-exploration-vehicle-announcement.html NASA Unveils New Spaceship for Deep Space Exploration]}}{{הערה|[http://www.nasa.gov/home/hqnews/2011/sep/HQ_11-301_SLS_Decision.html NASA Announces Design For New Deep Space Exploration System ]}}
 
===תצפיות נוכחיות===
ב-2008, ה[[גשושית]] [[סלן|SELENE]], ששוגרה על ידי [[סוכנות החלל היפנית]], צפתה ב"הילת" המכתש שיצר רכב הנחיתה הירחי (LM) של [[אפולו 15]] במהלך המראת המשימה מן הירח.{{הערה|[http://www.jaxa.jp/press/2008/05/20080520_kaguya_e.html The "halo" area around Apollo 15 landing site observed by Terrain Camera on SELENE(KAGUYA)]}} ב-2009 צילמה ה[[מקפת לסקר הירח]] של נאס"א את "שאריות" (שלבי הנחיתה של רכבי נחיתה, רכבי הנדידה הירחיים ומכשירים מדעיים שונים) התוכנית שהושארו על הירח וכן את אתרי הנחיתה בכללותם, בעודה מקיפה את הירח בגובה 50 ק"מ מעל פניו.{{הערה|[http://www.nasa.gov/mission_pages/LRO/multimedia/lroimages/apollosites.html LRO Sees Apollo Landing Sites]}}{{הערה|[http://www.nasa.gov/mission_pages/apollo/revisited/index.html Apollo Landing Sites Revisited]}}