אלולה אנגדה – הבדלי גרסאות

נוספו 4 בתים ,  לפני 9 שנים
מ
בוט החלפות: סולטא\1
מ (r2.7.2+) (בוט משנה: fr:Alula Engeda)
מ (בוט החלפות: סולטא\1)
 
=== נגד מצרים ===
במהלך אמצע [[המאה ה-19]] מצרים החלה לפעול באופן עצמאי מ[[האימפריה העות'מאנית]] וסיפחה לעצמה את העיר [[מאסאווה]] ואזור סודאן של היום, חזונם של המצרים בראשותו של ה[[ח'דיו]] [[איסמעיל פאשא]] היה הקמת אימפריה מצרית בצפון מזרח אפריקה כולל אתיופיה ומקורות ה[[נילוס]], מצרים החלה את התפשטותה ממאסאווה ומשם דרומה אל עבר תיגראי ומזרחה על עבר [[סולטנותסולטאנות אוסה]].
 
האתיופים שניסו לסיים את הלחימה באופן דיפלומטי לא הצליחו ולכן הכריזו על מלחמה כנגד מצרים ב-[[23 באוקטובר]] [[1875]]. הקיסר האתיופי יוהנס הפקיד את החזית כנגד המצרים בידי יד ימינו, אלולה, בבוקר של ה-[[16 בנובמבר]] [[1875]] פגש הצבא המצרי את צבאו המוכן של יוהנס ואלולה ב[[קרב גונדית|גונבט]] האתיופים הערימו על המצרים כאשר הצליחו לגרום לכוחות המצריים לנוע לתוך עמק תלול צר בו ירו האתיופים עליהם מתותחים שהוצבו בגבעות שמסביב. הצבא המצרי איבד כשליש מחייליו, כולל המפקד עצמו. החדשות על המפלה של הכוחות המצרים זרעו זלזול בשלטונו של הח'דיו. המצרים חזרו ארבעה חודשים מאוחר יותר עם צבא מצויד יותר, שמנה בין 15,000 לבין 20,000 חיילים. הקרב בן שלושת הימים ב[[מרץ]] [[1876]] ב[[קרב גורה|גורה]] הותיר אחריו 500 חיילים מצריים הרוגים, פצועים ושבויים. לידיו של יוהנס נפל גם שלל שהותירו המצרים: 12,000-13,000 רובים, 16 תותחים, תחמושת ושלל אחר. לאחר הניצחון על המצרים יוהנס העניק לאלולה את התואר האצילי טורק [[תוארי אצולה אתיופיים|באשה]] (שווה לתואר "[[פאשה]]").
ב-[[3 ביוני]] [[1884]] האתיופים וה[[בריטים]] חתמו על [[הסכם היוויט]] שבו האתיופים עזרו למצרים לפנות את כוחותיהם מ[[סודאן]] בגלל ה[[היסטוריה של סודאן: אסלאם ומהדיזם#המהדייה|מרד המהדיסטי]], בתמורה המצרים ייסגו מהאזור והוא יסופח לאתיופיה, הפנוי של המצרים הוטל על אלולה והוא הוביל את צבאו לעיר [[כרן]], על מנת להילחם כנגד המהדיסטים המקומיים בראשות [[עות'מאן דינגה]] ("Osman Digna"), אלולה הכין את צבאו וחדר אל מחוז בוגוס המהדיסטי בדרכו הוא קיבל אזהרה מדינגה, אלולה לא התייחס לאזהרה ונכנס לכרן ב[[ספטמבר]] [[1885]] לאחר ששהה כעשרה ימים בעיר הוא המשיך אל עיירה בשליטה מהדיסטית נוספת, [[כופית]]. למרות שאלולה היה המפקד האחראי על פינוי המצרים וכיבוש האזור מהמהדיסטים, היה זה הגנרל שלו ה[[פיטוורארי]] [[בלטה גאברו]] שהיה מפקד החיל האתיופי. בכופית שני המחנות נלחמו בהפסד צורם למהדיסטים, למרות זאת שני מפקדי החיל החשובים, בלטה גאברו ו[[אסלפי חגוס]] נהרגו ואלולה עצמו נפצע קל. הניצחון האתיופי הביא את האזור לשליטה אתיופית, התושבים המקומיים היללו את אלולה והקיסר ושמחו על נפילת המהדיסטים.
 
למרות זאת הבריטים הפרו את החוזה ונתנו לאיטלקים להשתלט על [[מאסאווה]], כאשר הקיסר שמע על ההשתלטות האיטלקית הוא לא הבין איך [[בריטניה]] בגדה בו, יריבו המר [[מנליק השני]], מלך [[שאווה]] שהיה ביחסים טובים איתם ניסה לשכנעם לעזור לו להדיח את הקיסר. האדם אשר הכי נפגע מפעולה זו היה אלולה שהיה אמור לקבל את עיר הנמל האסטרטגית, אלולה שכבר נבגד כאשר סולטאן [[סולטנותסולטאנות אוסה]], [[מוחמד חנפארי]] מכר את [[עסב]] למסיונר האיטלקי [[גויסאפה ספאטו]] ("Guissepe Sapeto") ב-[[1882]], וכך מסיונרים רבים חדרו לשטחו ויותר מאוחר הוא מכר אותו לאיטלקים. אלולה שהחל להבין שהסכנה הנשקפת למחוז שליטתו הייתה האיטלקים שכעת שולטים בשני ערים בצפון [[האימפריה האתיופית]]. האיטלקים החלו להתפשט לתוך שטחו של אלולה השתלטו על [[סחטי]] ו[[זולה]], ההתפשטות של האיטלקים המשיכה דרומה ואלולה פנה לקיסר ודרש שיחזרו מהיכן שהגיעו, הקיסר פנה לאיטלקים אך הם הסבירו שיש להם צורך בערים ברמות הגבוהות. הסברים אלו לא סיפקו את אלולה והוא החליט לשים קץ להתפשטות.
 
===קרב דוגאלי ומטמה ===