|
== מעצרים במדינות טוטליטריות ==
בעבר, בתקופות בהן לא היו או כמעט לא היו [[זכויות האזרח|זכויות אזרח]], השליטפעמים השתמשרבות שנעשה שימוש על ידי השליט במעצר לשם ביצור שלטונו, הרחקת מתחרים, כוללפעמים בניגם מבני משפחתו, כליככלי הרתעתי או סתםכגחמה כדישלטונית. לפגועמובן במישבמערכות שלאשלטוניות מצאטוטליטריות, חןבהן בעיניו.לא קיים העיקרון של שלטון החוק, מעצרים מסוג זה לא היו מוגבליםנתונים בזמןלביקורת והקורבנותשיפוטית, יכלוולא לקוותהיה רקחוק למליצישהסדיר יושראת שישכנעוהשהות אתבמעצר, השליטתנאי לשחררםהמעצר, אומספר להחלפתהימים השליטבהם ניתן לשהות במעצר ללא משפט וכד'. פעמים שהדרך היחידה לצאת ממעצר מסוג זה הייתה (מותו של הרודן, או הדחתו)קונסטלציה אחרת שאיפשרה את הוצאתו של העצור לחופשי. גורלותמעצרים אכזרייםמסוג אלהזה היוהיוו את הרקע לכתיבתןלכתיבתם של לא מעט רומנים היסטוריים, כדוגמת ה[[הרוזן ממונטה קריסטו]], שגיבורו נעצר מבלי לדעת את סיבת מעצרו ומבלה שנים רבות במעצר מבודד. לאדוגמא רקמודרנית בעברלסוג הרחוק, גם ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]], מתאר לנו [[קפקא]] ביצירתו [[המשפט]] את מעצרוזה של '''יוסףמעצרים ק.'''ניתן עללראות עבירה לא מוגדרת. המעצריםבמעצרים ההמוניים שבוצעו על ידי המשטרים הנאצים/פשיסטים והמשטר הסובייטי, עם ב[[מחנה ריכוז|מחנות הריכוז]] שלבהם העצוריםנעצרו עלאזרחים לארבים עוולבשל בכפםהתנגדות למשטר, הםלשם מהפרקים'חינוך החשוכיםמחדש', יותרובד"כ שלעל ההיסטוריהלא האנושיתעוול בכפם. דוגמה לשימוש במעצר ככלי דיכוי נגד האופוזיציה אפשר לראות עדיין במקומות כמו [[מיאנמר]]<ref>[http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/739/241.html מאמר על המשך מעצרה המנהלי של מנהיגת האופוזיציה במיאנמר]</ref>.
בספרו [[המשפט]] מתאר [[קפקא]] את הקושי והתסכול המלווים אדם שנעצר על לא עוול בכפו, ובלי יכולת להבין אפילו כיצד עליו להגן על עצמו ומפני מה.
ככל שעלה לשיח הפוליטי שיח הזכויות, ועקרון שלטון החוק, השתנתה גם התמונה של המעצרים, ועוצבו הכללים המוכרים לנו היום מתוך חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה ומעצרים), המגדיר מתי, איך, כמה זמן ובאילו נסיבות מותר לעצור אדם.
ככל שנחלש השלטון ונאלץ להתחלק בסמכויותיו עם גופים נוספים, כך גברה גם הביקורת על מעשיו, כולל ביקורת שיפוטית ומנהלית על המעצרים.
== מעצרים במדינות דמוקרטיות ==
|
