מועצת לונדון רבתי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מ בוט החלפות: \1בעים
שורה 20:
מאז שנת [[1934]] הייתה ל[[מפלגת הלייבור (בריטניה)|מפלגת הלייבור]] שליטה ב[[מועצת מחוז לונדון]]. שליטה זו יצרה קשיים רבים ל[[המפלגה השמרנית הבריטית|שמרנים]] אשר שלטו ב[[ממשלת בריטניה]] ב[[שנות ה-50]] של המאה ה-20. מאחר שמועצת מחוז לונדון נבחרה על ידי מצביעי אזור [[לונדון הפנימית]] אשר תמכו ברובם במפלגת הלייבור, החליטה הממשלה השמרנית להגדיל את אזור הבחירה כך שיכסה את אזור [[לונדון רבתי]].
 
ועדה מלכותית שמונתה בשנת [[1957]], ובראשה עמד סר אדווין הרברט הגישה לממשלת בריטניה בשנת [[1960]] דו"ח הממליץ על יצירת 52 [[רובעי לונדון|רובעיםרבעים]] חדשים ללונדון. הוועדה הציעה להחליף את מועצת מחוז לונדון ברשות מרכזית חלשה יותר אשר תהא אחראית על תחבורה ציבורית, בניית דרכים, קביעת שימושי קרקע ופיתוח עירוני - ותו לא.
 
המלצות אלה התקבלו בחלקן - מספר הרובעיםהרבעים הופחת ל-32 במקום 52, וה[[אזורי אנגליה|אזור]] החדש איחד לתוכו את [[מחוז לונדון]], מרבית מחוז [[מידלסקס]] וחלקים מהמחוזות [[אסקס]], [[קנט (מחוז)|קנט]], [[סארי (מחוז)|סארי]] וחלק קטן מ[[הרטפורדשייר]], מ[[המחוז הכפרי של קרוידון]], [[המחוז הכפרי של איסט האם]] ו[[המחוז הכפרי של ווסט האם]].
 
ערי הסביבה התנגדו לאיחוד עם לונדון, חלקן בהצלחה ([[המחוז העירוני סאנבורי שעל התמזה]], [[המחוז העירוני סטיינז]], ו[[המחוז העירוני פוטרז באר]] ממחוז [[מידלסקס]] שחששו מגידול במיסוי העירוני), וחלק בלא הצלחה ([[אפסון ואיוול]], [[קייטרהאם]], [[וורלינגהאם]], [[אשר (לונדון)|אשר]] ו[[וייברידג']] שהפכו לחלק מ[[לונדון רבתי]]).
שורה 48:
התוכניות החברתיות השונות שקידם ליווינגסטון, היו לצנינים בעיני [[ראש ממשלת בריטניה]] [[מרגרט תאצ'ר]], חברת [[המפלגה השמרנית הבריטית|המפלגה השמרנית]] והביאו למחלוקות גלויות בין המועצה לבין [[ממשלת בריטניה]]. ליווינגסטון תקף באופן רציף את הממשלה בפעולותיו: כגון פרסום נתוני האבטלה בעיר על לוחות המודעות של [[בניין המחוז (לונדון)|בניין המחוז]] הסמוך ל[[הפרלמנט הבריטי|פרלמנט הבריטי]], הורדת מחירי כרטיסי [[הרכבת התחתית של לונדון]] והאוטובסים בלונדון בטענה שהממשלה לא דואגת לשכבות הנמוכות, וכן פתיחה בדיאלוג עם מנהיג ה[[שין פיין]] [[גרי אדמס]], והקמת פסל לכבוד [[נלסון מנדלה]] - שניהם שהוגדרו על ידי ממשלת בריטניה באותה עת כ[[טרור|טרוריסטים]].
 
בשנת [[1983]] החליטה ממשלת בריטניה על ביטול המועצה בטענה כי היא אינה יעילה ומיותרת, וכי ניתן להעביר את מלוא תפקידיה לידי הרובעיםהרבעים השונים. [[נייר לבן]] בשם "Streamlining the cities" פירט את הצעת הממשלה. נייר לבן זה ספג ביקורת רבה בטענה שהצעד הינו פוליטי ולא מיקצועי.
 
[[חוק השלטון המקומי 1985]] ביטל את המועצה ועבר על חודו של קול בשל התנגדות האופוזיציה. החוק קבע כי מועצת לונדון רבתי תפוזר ב-[[21 במרץ ]] [[1986]]. חודשי החסד שניתנו למועצה נועדו על מנת לאפשר ל-22,000 עובדי המועצה למצוא עבודה ברובעיםברבעים השונים. נכסי המועצה נמכרו, ו[[בניין המחוז (לונדון)|בניין המחוז]] נמכר לחברת בידור יפנית אשר הקימה במקום מוזיאונים ואת [[האקווריום של לונדון]].
 
==החלפת המועצה==
עם ביטול המועצה הועברו מרבית סמכויותיה למועצות המקומיות של הרובעיםהרבעים השונים של לונדון. חלק מהסמכויות (כגון הטיפול בכיבוי השריפות בעיר) הועבר לרשויות ממשלתיות. ביקורת ציבורית רבה הופנתה כנגד צעד זה, שכן במקום רשות מרכזית אחת פעלו למעלה מ-100 רשויות שונות ברחבי העיר - עובדה שיצרה תוהו ובוהו תכנוני בשל היעדר התיאום בין הגופים ועודף הבירוקרטיה.
 
בשנת [[1997]] עלתה לשלטון מפלגת הלייבור בראשות [[טוני בלייר]]. במסגרת מצע הבחירות של המפלגה, זו התחייבה להקים מחדש שלטון מרכזי באזור לונדון רבתי. בעקבות [[משאל עם]] שנערך בשנת [[1999]] הוחלט על הקמת [[רשות לונדון רבתי]] בראשה יעמוד [[ראש עיריית לונדון|ראש עיר]].