איטרופיקציה – הבדלי גרסאות

הוסרו 2 בתים ,  לפני 10 שנים
מ
בוט החלפות: \1דע\2\3
מ (r2.7.1) (בוט מוסיף: an:Eutrofización)
מ (בוט החלפות: \1דע\2\3)
החומרים הנשפכים אל האגם משמשים כמזון ליצרנים הראשוניים ולניזונים מהם, דבר הגורם לעלייה ב[[ביומסה]] וכתוצאה מכך למים פחות טובים לשתייה. בצירוף גורמים נוספים כגון שטפונות עולה רמת העכירות ותיתכן אאוטריפיקציה.
 
תהליך זה יכול לקרות בפתאומיות עקב פריחה בלתי נשלטת של אצות. באביב [[1994]] התרחשה, לראשונה בתולדות הכנרת, פריחה של [[כחוליות|אצות כחוליות]]. אצות אלו מסוגלות להשתמש בחנקן מהאטמוספירה, גם ללא מקור של חנקן משאר הסביבה, דבר המקנה להם יתרון תחרותי, כאשר ישנו מחסור בחנקן. ב-25 השנים האחרונות, עקב טיפול בביוב המוזרם לכנרת, ירדה כמות החנקן בה ואילו כמות הזרחן עלתה עקב הגורמים אשר נזכרו לעיל. ביחס של חנקן/זרחן הנמוך מ-29 מתרחשת פריחת כחוליות, בעוד בעבר עמד יחס זה על 54-56. אצות אלו צורכות כמויות גדולות של חמצן וכאשר ישנה עלייה מאסיבית ופתאומית במאסה שלהם תיתכן אאוטרופיקציה (ישנם חילוקי דיעותדעות בין החוקרים איזו אצה עדיפה לכנרת ומהו המפלס המתאים לתנאי חייהם, אך זהו דיון אחר).
 
האאוטריפקציה בכנרת מתרחשת מדי קיץ באופן חלקי גם מבלי שמושמדת כל אוכלוסיית החי. זהו תהליך אאוטריפיקציה, אשר אינו נוצר עקב זיהום, אלא על ידי "שיכוב". בחורף הכנרת מעורבלת ולכן כל עומק המים הוא בעל תכונות אחידות, בקיץ המים מתחממים ונוצרות שלוש שכבות. השכבה החמה והקלה יותר, אשר צפה למעלה, היא האפילימניון. שכבה זו נמצאת במגע עם החמצן ה[[אטמוספירת כדור הארץ|אטמוספירי]] ועקב ההשפעה של הרוחות והגלים היא נמצאת ברוויון חמצן מתמיד, שוררים בה תנאים [[אווירני|אירוביים]], והאצות וכל שרשרת המזון בעקבותיהן יכולים לחיות בה בלבד.