מעבר אותות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
GrouchoBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.2) (בוט מוסיף: no:Signaltransduksjon
מ בוט החלפות: מסוי\1
שורה 9:
מספר החלבונים ומולקולות נוספות המשתתפים בתהליכים המערבים מעבר אותות גדל ככל שהתהליך נובע מהדחף הראשוני, ונגמר ב"קסקאדת אותות" (signal cascade), מתחיל עם כמות יחסית מעטה של דחפים המפיקים תגובה רבה. מוזכר כהגברה של אותות. חלבון G וטירוסין קינאז הם דוגמאות לחלבונים המשתתפים במעבר אותות.
 
ככלל, למעבר אותות דרושה מולקולת אות, העשויה להיות חלבון, [[הורמון]], [[גורם גידול]] או חומר אחר, אשר מגיעה לתא, דרוש קולטן, או [[רצפטור]], שהוא חלבון [[טרנסממברנלי]], או [[ציטוזול]]י, ולרוב, יופעלו שליחים משניים, שבסופו של עניין יפעילו או ישתקו חלבונים מסוג מסוייםמסוים. ההשפעה על חלבון המטרה עשויה להיות ישירות על הפעלתו, באמצעות [[זרחון]], חסימת אתר פעיל וכדומה, באמצעות השפעה על פירוקו, או בהשפעה על [[שעתוק]]ו.
[[תמונה:Signal transduction v1.png|שמאל|ממוזער|250px]]
 
שורה 26:
==גורמים תוך תאיים==
פעמים רבות, המשך מעבר האות מתבצע על ידי גורמים ציטוזוליים כגון [[סרין- תראונין קינאז]]ות, המזרחנות חלבונים אחרים, או [[פוספטאז]]ות, המסירות קבוצות זרחן. תוצאת הזרחון עשויה להיות הפעלה או שיתוק של חלבון, אם על ידי השפעה מרחבית על [[מבנה מרחבי|מבנהו]], אם באמצעות יצירת דימרים, ואפשרויות נוספות.
רבים מהסיגנלים מפעילים [[פקטורי שעתוק]], הגורמים ליצירתם של חלבונים מסויימיםמסוימים. בסופו של תהליך, יצירת חלבונים, הפעלתם, או מניעת יצירתם והפעלתם, גורמים לשנוי בתפקוד הפנימי, ולעתים החיצוני, של התא.
 
==קישורים חיצוניים==