משתמש:Cgruda/ארג"ח5 – הבדלי גרסאות

מקורותיה של משפחת משגרי הסטורן קדמו להכרזה על תוכנית אפולו ואפילו להקמת נאס"א. בתחילת 1957 הכירה [[מחלקת ההגנה של ארצות הברית]] (DOD) בצורך במשגר עוצמתי שיוכל לשאת [[לוויין ריגול|לווייני ריגול]] ו[[לוויין תקשורת|תקשורת]] במשקל של עד 18 טון למסלול סביב כדור הארץ. באותו זמן, המשגר העוצמתי ביותר של ארצות הברית שהיה בפיתוח תוכנן לשאת 1.5 טונות בלבד למסלול. באותה תקופה עבד [[ורנר פון בראון]], יחד עם קבוצת המדענים והמהנדסים הגרמניים שלו, שהובאו לארצות הברית במסגרת [[מבצע פייפרקליפ]] עם תום [[מלחמת העולם השנייה|המלחמה עם גרמנייה]], עבור [[הסוכנות הצבאית לטילים בליסטיים]] (ABMA) שמוקמה ב[[רדסטון ארסנל]] שב[[האנטסוויל]], [[אלבמה]]. פון בראון התבקש להעלות הצעות לפיתוח המשגר שביקשה מחלקת ההגנה ובדצמבר 1957 הגיש את הצעתו שכללה טיל [[יופיטר (טיל)|יופיטר]] משופר בעל דחף כולל של 6.7 [[ניוטון (מידה)|מגה-ניוטון]]. החידוש המרכזי במשגר היה השימוש ב"אשכול מנועים" - מספר מנועים המחוברים יחד בשלב יחיד. באוגוסט 1958, לאחר מחקרים שהראו את היתכנות הצעתו של פון בראון, הורתה ARPA (גיום [[DARPA]]) על פון בראון להתחיל בפיתוח המשגר, שכונה בתחילה "סופר-יופיטר", לאחר מכן "ג'ונו V" ולבסוף "סטורן" (על שם כוכב הלכת שבא אחרי יופיטר). על מנת לחסוך בזמן, הורתה מחלקת ההגנה שהמשגר ישתמש במנועי [[H-1]], פיתוח של המנוע ששימש את היופיטר.{{הערה|שם=הצ46|[http://history.nasa.gov/SP-4206/ch2.htm Stages to Saturn The Saturn Building Blocks 2. Aerospace Alphabet: ABMA, ARPA, MSFC]}}

 

 

==תוצאות התוכנית==