אקזיט (עסקים) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ r2.7.2) (בוט מוסיף: de:Exit (2006) |
אקזיט בישראל |
||
שורה 4:
המונח נפוץ במיוחד בתחום ה[[הייטק]], בו האקזיט מציין [[יזם|יזמים]] ב[[חברת הזנק|חברות הזנק]] ("סטארט-אפ"), המוכרים את החברה שהקימו בעבור [[הון]] רב, בדרך כלל ל[[תאגיד]]ים גדולים המעונינים לשלב במוצריהן את הטכנולוגיה שפיתחה החברה. אפשרות נוספת לאקזיט היא [[הנפקה]] ב[[בורסה לניירות ערך]] (IPO). בעבור מכירת אחוזיהם בחברה, זוכים היזמים וכן ה[[השקעה|משקיעים]] בחברה (כגון [[אנג'ל (מימון)|אנג'לים]] ו[[קרן הון סיכון|קרנות הון סיכון]]) להחזר על השקעתם. במקרה של אקזיטים מוצלחים, אלו עשויים לזכות בתשואה גבוהה מאד.
==אקזיט בישראל==
דוגמה בולטת ב[[ישראל]] לאקזיט מסוג זה, היתה חברת [[כרומטיס]], שנמכרה בשנת [[2000]] ל[[אלקטל-לוסנט|לוסנט]] תמורת מניות בשווי 4.8 מיליארד דולר, ובכך היתה לאקזיט הגבוה ביותר של חברה ישראלית עד היום.
בשנים 2008 - 2010, בעקבות [[המשבר הכלכלי העולמי (2008)|המשבר הכלכלי העולמי]], ירד בכ-50% שווי סך האקזיטים של חברות הזנק ישראליות הנרכשו על ידי חברות בינלאומיות גדולות. לאחר מיכן נראה שינוי מגמה שנובע מתנאי [[מס|מיסוי]] עדיפויים לחברות בינלואמיות להוציא כספים מ[[ארצות הברית|ארה"ב]] ולהשקיע בפעילות של [[מיזוגים ורכישות]] בינלאומית. פרט לשנת [[2006]], שנת [[2011]] הייתה השנה בה שווי האקזיטים הישראליים היה הגבוה ביותר בעשור האחרון וברבעון הראשון של שנת [[2012]] כבר נעשו אקזיטים בשווי גבוה יותר מבכל שנת 2011.<ref>אורן בראון, [http://youtu.be/OLzsjbghQRs מגמות בענף ההי טק והתפתחויות בגיוסי כספים לחברות היי טק], 21/06/2012, בערוץ CFO TV</ref> מגמת האקזיטים הגובהה בישראל לא בהכרח חיובית עבור ה[[כלכלת ישראל|משק הישראלי]] ואחת הביקורות המשמעותיות על התופעה טוענת שהנטייה למכור כשהחברה קטנה גורמת לכך שלא מתפתחות בישראל חברות הייטק גדולות ולא מוכשרים מנהלים בהתאם.
== אקזיט בתרבות הפופולרית==
| |||