יצחק הוברמן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
הרב '''יצחק ה[[כהן]] הוברמן''' ([[תרנ"ג]], [[1893]]{{הערה|בכתבה באתר "מי צדיק": [[שבועות]] [[תרנ"ו]].}} - [[י"ב בטבת]] [[תשל"ז]], [[1977]]), היה [[מקובל]] [[חסידות|חסידי]]. התפרסם בשם "הצדיק מ[[רעננה]]".
נולד ב[[בילגוריי]] לזלאטה אסתר ורבי אשר אנשיל. בילדותו היה מתמיד גדול ובגיל 10 כבר למד עם הבחורים המבוגרים אצל רבי יעקב מרדכי, ראש הישיבה המקומית ותלמידו של רבי יעקב אריה מ[[חסידות טריסק|טריסק]]. בשנת [[תרע"א]] ([[1911]]) נסע ללמוד בישיבתו של רבי [[שמואל בורנשטיין]], ה"שם משמואל" מ[[חסידות סוכטשוב|סוכטשוב]]. בפרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] נסע ל[[וורשה]] שם הסתובב בחצרות אדמו"רים, בעיקר אצל ה[[אמרי אמת]] מ[[חסידות גור|גור]]. למד שם אצל רבי מנחם שכנא רוטשבול, בעל [[שו"ת]] "שם עולם". לאחר פטירת זה האחרון, למד אצל רבי צבי (הירש) גליקזון, חתנו של רבי [[חיים מבריסק]]. בשנת [[תרפ"ז]] חיבר חיבור על ה[[תורה]] ועל ה[[תלמוד|ש"ס]]. בשנות השואה הוגלה ל[[סיביר]] והופקד שם לנסר עצים. לאחר שהכריחוהו לעבוד בשבת חתך בגרזן את קצה אצבעו. לאחר המלחמה עבר ל[[ווצלר]] שב[[גרמניה]] וכיהן שם ברבנות שש שנים. בכהונתו ברבנות דאג לחיזוק הדת בעיר.
עלה לישראל בשנת [[תש"י]] והתיישב ברעננה. עם השנים התפרסם שמו כמקובל ו[[מופת|איש מופת]] ורבים נהרו אליו לקבל את ברכתו. היה מתפלל רבות על האנשים שהוזכרו אצלו ולפעמים היה מתפלל ובוכה מספר שעות על חולה. היה ממעט בשינה ומתמיד בלימוד, הן תורת הנגלה והן [[תורת הסוד]]. היה נוהג לפרש את מאורעו העולם על פי הקבלה. חיבר ספרים בכל מקצועות התורה, תורה, תלמוד, מדרשים, וספרי קבלה.
שורה 9:
אשתו הייתה מגדלת ירקות בחלקת אדמה ליד ביתם ורבי יצחק היה נוהג לייעץ לה בתחום על פי [[סדר זרעים]].
נפטר בשנת תשל"ז ונקבר ב[[הר המנוחות]]. לא הותיר אחריו ילדים. [[ישיבת ברכת יצחק]] ב[[אור יהודה]] קרויה על שמו וכן הונצח בישיבה קטנה "נר ישראל" של חסידות גור בירושלים.
==קישורים חיצוניים==
שורה 19:
{{מיון רגיל:הוברמן, יצחק}}
[[קטגוריה:יהודים פולנים]]
[[קטגוריה:חסידי סוכטשוב]]
[[קטגוריה:רבנים מקובלים ישראלים]]
[[קטגוריה:רעננה: אישים]]
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:אישים שעל שמם ישיבות בישראל]]
| |||