דיני משפחה – הבדלי גרסאות

הדין המהותי הנוהג בענייני המשפחה הוא לעתים הדין ה[[דת]]י, ולעתים הדין האזרחי, תלוי בשיטת המשפט הנוהגת במדינה, ובנסיבות העניין. ב[[מדינת ישראל]] קובע החוק כי נישואין וגירושין ייעשו באופן בלעדי על-פי הדין הדתי (דוגמת [[המשפט העברי]] או ה[[שריעה]]), בהתאם לעדה הדתית אליה משתייכים בני הזוג. לקביעה זו יוצאי דופן. לדוגמאלדוגמה, חלוקת הרכוש בעת גירושין נעשית על-פי החוק באופן שווה, בניגוד, למשל, למשפט העברי. עוד קובע החוק, כי הן בתי הדין הדתיים והן בתי המשפט למשפחה מורשים לדון בדיני משפחה, על-פי הדין הדתי. אמנם, על-פי החוק, הסמכות לדון בתיק מסוייםמסוים נתונה לערכאה בה החל הדיון בתיק. עקב כך, פעמים רבות מתקיים [[מירוץ סמכויות]] בין בני הזוג, סו כל אחד מבני הזוג ממהר לפתוח תיק בערכאה הנוחה לו, כדי שכל הדיון יימשך בה.