דיני משפחה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: מסוי\1, דוגמה\1
שורה 10:
* בשיטות משפט מסוימות מסווגים גם ענייני [[ירושה]] כענייני המעמד האישי.
 
הדין המהותי הנוהג בענייני המשפחה הוא לעתים הדין ה[[דת]]י, ולעתים הדין האזרחי, תלוי בשיטת המשפט הנוהגת במדינה, ובנסיבות העניין. ב[[מדינת ישראל]] קובע החוק כי נישואין וגירושין ייעשו באופן בלעדי על-פי הדין הדתי (דוגמת [[המשפט העברי]] או ה[[שריעה]]), בהתאם לעדה הדתית אליה משתייכים בני הזוג. לקביעה זו יוצאי דופן. לדוגמאלדוגמה, חלוקת הרכוש בעת גירושין נעשית על-פי החוק באופן שווה, בניגוד, למשל, למשפט העברי. עוד קובע החוק, כי הן בתי הדין הדתיים והן בתי המשפט למשפחה מורשים לדון בדיני משפחה, על-פי הדין הדתי. אמנם, על-פי החוק, הסמכות לדון בתיק מסוייםמסוים נתונה לערכאה בה החל הדיון בתיק. עקב כך, פעמים רבות מתקיים [[מירוץ סמכויות]] בין בני הזוג, סו כל אחד מבני הזוג ממהר לפתוח תיק בערכאה הנוחה לו, כדי שכל הדיון יימשך בה.
 
בחוק הישראלי ישנם כמה וכמה חסרונות, הנובעים מהנחות היסוד עליהן הושתת. בעיה אחת עשויה להתעורר כאשר בני הזוג אינם בני אותה דת, או כאשר הם אינם משתייכים לאף עדה דתית.