פלוסיום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-<references /> +{{הערות שוליים}})
מ הגהה
שורה 1:
{{עיר|
|שם=פלוסיום
|סוג יישוב=עיר עתיקה
שורה 40:
}}
 
'''פלוסיום''' (ב[[יוונית]]: '''Πηλούσιον''') הייתה עיר בקצה המזרחי של ה[[דלתא]] של [[נהר הנילוס]], כ -30 קילומטר מדרום מזרח לעיר המודרנית [[פורט סעיד]]. במהלך ההיסטוריה ניתנו לעיר שמות שונים. בעת [[מצרים העתיקה]] נודעה העיר תחת השם '''סינה''' או '''פר-אמון''' (מקדש-[[אמון]]), בעברית ידועה העיר בשם '''סין''' <ref>[[יחזקאל]], פרק ל', פסוק טוט"ו: " וְשָׁפַכְתִּי חֲמָתִי עַל סִין מָעוֹז מִצְרָיִם וְהִכְרַתִּי אֶת הֲמוֹן נֹא."</ref> וכיום, בערבית ידוע האתר בשם '''תל אל-פראמא'''. (ב[[ערבית]]: الفرما). [[תרגום ירושלמי|התרגום הירושלמי]] (שמות, פרק א', פסוק יאי"א) מזהה את פילוסין עם [[רעמסס]] [[מקרא|המקראית]].
 
פלוסיום הייתה העיר הגדולה במזרח [[מצרים התחתונה]], ועם בנייתה שימשה כנמל על גדות הכנף המזרחית של דלתת הנילוס, שמה הקדום נגזר מהמילה המצרית ל[[בוץ]]. החל מ[[המאה הראשונה]] נסתם הנמל בסחף של חול מהדלתה וקו החוף התרחק מהעיר וב[[המאה ה-3|מאה השלישית]] כבר הייתה העיר מרוחקת כ-4 מייל מ[[הים התיכון]]. מיקומה האסטרטגי של פלוסיום הציב אותה כ[[מבצר]] גבול השומר על הכניסה למצרים ממזרח, מכוון [[הסהר הפורה]], והעיר הייתה לזירת קרבות מול אויבים שניסו לפלוש למצרים בדרך היבשה. ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]] התבססה כלכלת העיר וסביבתה על ה[[פשתן]] שהיה מוצר מבוקש וסיביו, זרעיו וחלקים אחרים שימשו לייצור בד, [[צבע]], [[נייר]], רשתות דייג ו[[סבון]]. הסופר, חוקר הטבע ואיש הצבא ו[[הצי הרומי]] [[פליניוס הזקן]] כותב על פשתן פלוסיום בספרו [[תולדות הטבע]] (ב[[לטינית]]: Historia Naturalis) ואף נתן לו את השם הלטיני '''linum Pelusiacum'''. ב[[משנה]] (יומא, פרק ג', משנה ז') נאמר [[כהן גדול|שהכהן הגדול]] היה לובש [[יום הכיפורים|ביום הכיפורים]] בגדי פשתן יקרים ומשובחים מפילוסין.
הייתה העיר מרוחקת כ-4 מייל מ[[הים התיכון]]. מיקומה האסטרטגי של פלוסיום הציב אותה כ[[מבצר]] גבול השומר על הכניסה למצרים ממזרח, מכוון [[הסהר הפורה]], והעיר הייתה לזירת קרבות מול אויבים שניסו לפלוש למצרים בדרך היבשה. ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]] התבססה כלכלת העיר וסביבתה על ה[[פשתן]] שהיה מוצר מבוקש וסיביו, זרעיו וחלקים אחרים שימשו לייצור בד, [[צבע]], [[נייר]], רשתות דייג ו[[סבון]]. הסופר, חוקר הטבע ואיש הצבא ו[[הצי הרומי]] [[פליניוס הזקן]] כותב על פשתן פלוסיום בספרו [[תולדות הטבע]] (ב[[לטינית]]: Historia Naturalis) ואף נתן לו את השם הלטיני '''linum Pelusiacum'''. ב[[משנה]] (יומא פרק ג משנה ז) נאמר [[כהן גדול|שהכהן הגדול]] היה לובש [[יום הכיפורים|ביום הכיפורים]] בגדי פשתן יקרים ומשובחים מפילוסין.
 
בשנת [[525 לפנה"ס]] נכבשה פלוסיום על ידי הצבא הפרסי בראשותו של המלך [[כנבוזי השני]] לאחר קרב מכריע הידוע בשם [[קרב פלוסיום]] בו הוכה הצבא המצרי וחיל המצב של פלוסיום שוק על ירך, המבצר נכנע והדרך למצרים נפתחה. על פי [[הרודוטוס]], התנהג כנבוזי באכזריות רבה בהיותו במצרים. הוא הוציא להורג את פרעה [[פסמתיך השלישי]], בנו של [[יעחמס השני]] (ביוונית - אמסיס) יחד עם אצילים נוספים, התעלל בשבויים, והרג נשים וילדים. בזז את המקדשים וחילל את קדשי המצרים.
שורה 53 ⟵ 52:
בשנת [[48 לפנה"ס]] נרצח [[גנאיוס פומפיוס מגנוס]] בפלוסיום. פומפיוס, מתחרהו הגדול של [[יוליוס קיסר]], ויריבו ב[[מלחמת אזרחים]] במסגרת מאבקי ה[[טריאומווירט]] הראשון נאלץ לברוח מ[[רומא]] ולאחר תבוסתו ב[[קרב פארסלוס]], בשנת [[48 לפנה"ס]] נאלץ לנוס על חייו ל[[מצרים]]. בפלוסיום נתפס על ידי המלך [[תלמי ה-13]] וביקש ממנו מקלט מדיני. אנשי תלמי ערפו את ראשו, והגישו כמתנה לקיסר, אשר הגיע לעיר כמה ימים לאחר מכן. מסופר כי למרות יריבותם, ביכה קיסר על אובדן שותפו משכבר, קונסול של רומא, והוציא להורג את הרוצח.
 
בחודש דצמבר [[639]] יצא [[עמר אבן אל-עאץ]] המצביא המוסלמי מ[[אל עריש]], דרך [[מדבר סיני]] לכבוש את [[מצרים]] עם גדוד של 40004,000 חיילים ערבים, וככל הנראה כוח כוח נוסף של חיילים ביזנטים ופרסים שהתאסלמו. בתחילת [[640]] הופיעו המוסלמים מול חומות פלוסיום. לאחר מצור של כחודשים וחצי נכבשה העיר בהסתערות על החומות, חומות העיר, כנסיות, הנמל והספינות שעגנו בו נשרפו. שורות הצבא המוסלמי שהדלדלו במהלך המצור התמלאו על ידי בדואים תושבי [[חצי האי סיני]] שהשמועה על כיבוש פלוסיום והתקווה לבזוז את אוצרות מצרים העבירו את נאמנותם לצד המוסלמי.
 
בשנת [[1117]] נכבשה פלוסיום על ידי הצלבנים בראשות [[בלדווין הראשון, מלך ירושלים]] שהחריב את העיר. מאז לא שוקמו ביצוריה והאתר שקע בתהום הנשיה ונעלם לחלוטין מדפי ההיסטוריה.
שורה 60 ⟵ 59:
במאה ה-20 נקרא האזור "בלוזה" (שיבוש של השם היווני). אזור בלוזה היה מוקד לעימותים בין [[צה"ל]] ו[[צבא מצרים]] במלחמות [[מלחמת ששת הימים|ששת הימים]], [[מלחמת ההתשה|ההתשה]] ו[[מלחמת יום הכיפורים|יום הכיפורים]].
 
האתר, הנמצא בשטח מחוז [[איסמעיליה (מחוז)|איסמעיליה]], נחשב כיום לשולי. באתר נערכו חפירות חלקיות שחשפו שרידים מהעיר הרומאית-ביזנטית. <ref>http://www.archaeology.org/online/features/pelusium/</ref>
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 68 ⟵ 67:
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
 
[[קטגוריה:אתרים ארכאולוגיים במצרים]]