|
|
|
חשיבותו של הגופן היא בכך שהיה הגופן העברי הראשון שהציג את האות העברית בקוויה הבסיסיים בלבד, ללא עיטורים נוספים, תוך שימוש בקוים ישרים ובצורות הגאומטריות הפשוטות ביותר האפשריות. עיצוב זה נתפס כחדשני כיוון שהיווה ניגוד לסגנונות עיצוב האות שהתבססו על הכתב המסורתי והתנ"כי, כדוגמת [[כתב סת"ם]]. חידוש נוסף בעיצוב הגופן הוא בכך שעובי הקוים האופקיים והקוים האנכיים ברוב האותיות זהה.
כיום נפוצות גרסאות רבות של הגופן, חלקן רגילות או מודגשות ("חיים שמן") וחלקן מוצרות ("חיים צר"). הגירסההגרסה הפופולרית ביותר היא הגירסההגרסה שעוצבה ע"יעל ידי המעצב [[שמואל גוטמן]], מכיוןמכיוון שהיא מופצת ביחד עם תוכנת [[Microsoft office]], אולם גם חברות הפונטים כמו [[מסטרפונט]] ו[[פונטביט]] מפיצות גירסאותגרסאות משלהן, כמו גם מעצבים פרטיים כמו [[מיכל סהר]]. השימוש המרכזי כיום בגופן "חיים" הוא בכותרות ראשיות ב[[עיתון|עיתונות]] היומית ב[[ישראל]], וכן ב[[מודעת אבל|מודעות אבל]]. הגופן נתפס בדרך כלל כ"חזק" ו"עוצמתי", בניגוד לגופנים העדינים יותר המשמשים בכתבות בעיתון או בספרים, כגון [[פרנק-ריהל]]. השימוש השיטתי הראשון בישראל בגופן זה היה במגזין [[העולם הזה]], אשר עשה בו שימוש לטובת כותרות צעקניות וקונטרוברסליות. מאוחר יותר עברו גם העיתונים היומיים המרכזיים בישראל ("[[חדשות (עיתון)|חדשות]]", "[[ידיעות אחרונות]]" ו"[[מעריב]]", אך לא "[[הארץ]]") להשתמש בגופן זה לטובת הכותרות הראשיות שלהם. לעתים, בעיקר סביב אירועים אקטואליים ייחודיים, נעשה שימוש בעיתונים אלה בכותרות ראשיות בעלות מילה אחת או שתיים, כאשר עיצובו של הגופן "חיים" מעניק להן עוצמה וחשיבות.
[[קובץ:Shalom achshav.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הלוגו של תנועת "[[שלום עכשיו]]". המילה "עכשיו" כתובה בגופן "חיים"]]
|
