כיתור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין צורך |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: ארמייה, [[קובץ: |
||
שורה 1:
[[
'''כּיתוּר''' הוא מצב שבו כוח או מספר כוחות (הכוחות המכתרים) שולטים באש ובתצפית על כוח אויב (הכוח המכותר) מכל עבריו. כיתור מתקיים בעיקר בפעילות [[צבא]]ית, אך גם בפעילות [[משטרה|משטרתית]] ולעתים גם בפעילות של כוחות שאינם סדירים.
שורה 6:
כיתור שימש טקטיקה צבאית על ידי [[מצביא|מצביאים]] רבים במהלך ההיסטוריה, בהם [[אלכסנדר הגדול]], [[חניבעל]], [[סון דזה]], [[אלברכט פון וולנשטיין]], [[היינץ גודריאן]], [[גרד פון רונדשטט]], [[גאורגי ז'וקוב]] ו[[ג'ורג' פטון]]. סון דזה סבר כי עדיף שלא לבצע כיתור הדוק אלא לתת לכוח המכותר אפשרות להימלט על מנת למנוע את העלאת ה[[רוח הגייסות|מורל]] בקרבו, דבר שיכול להביא למלחמתם למוות במקום האפשרות העדיפה שייכנעו.
הטקטיקה הבסיסית של כיתור, [[תנועת מלקחיים]], מתבצעת כך שלאחר שהאויב התקדם במרכז החזית, מותקפים בו זמנית אגפי האויב משני צדדיו כדי לכתרו. בו בזמן תנועת מלקחיים נוספת סוגרת את האגף המרוחק של האויב כדי למנוע תגבור הכוחות במרכז. הטקטיקה מסוכנת ליישום, היות שהתוקף חייב להפריש חלק ניכר מצבאו לאגפיו החזקים וכך המרכז נותר חלש וקל יותר להבקיע אותו. הכיתור של [[
במידה וקיים בשדה הקרב מכשול טבעי כגון [[הר|הרים]] או [[אוקיינוס]] דרושה רק מחצית מ"תנועת המלקחיים" ("צבת יחידה") מכיוון שהתפקיד נעשה על ידי אותו אובייקט טבעי. המתקפה ה[[גרמניה|גרמנית]] על [[שפלה|שפלת]] [[צרפת]] בשנת [[1940]] היא דוגמה אופיינית למצב זה.
שורה 19:
* [[קרב סמולנסק]] ([[ברית המועצות]], [[1941]])
* [[קרב סטלינגרד]] (ברית המועצות, [[1942]])
* [[כיתור
==ראו גם==
|