ניקולאי גרונטוויג – הבדלי גרסאות

'''ניקולאי פרדריק סֶבֶרִין גְרוּנְטְוִויג''' (ב[[דנית]]: '''Nikolaj Frederik Severin Grundtvig'''{{כ}}; [[8 בספטמבר]] [[1783]] – [[2 בספטמבר]] [[1872]]) היה [[מורה]], [[סופר]], [[משורר]], [[פילוסוף]], [[היסטוריון]], [[כומר]] ו[[פוליטיקאי]] [[דנמרק|דני]].

יש הרואים בו את אחת הדמויות המשמעותיות ב[[היסטוריה של דנמרק|היסטוריה הדנית]], משום שמשנתו הפילוסופית העלתה צורה חדשה של [[לאומיות]] במחצית השנייה של [[המאה ה-19]]. גרוטנוויג נחשב לאבי רעיון [[בתי חינוך עממיים|בתי החינוך העממיים]]. בתקופתו הייתה שרויה דנמרק במאבקים עם [[פרוסיה]], שנהפכו ב-[[1864]] ל[[מלחמת שלזוויג השנייה|מלחמה שבה הפסידה]]. גרונטוויג הבין כי חולשתה של דנמרק היא בראש ובראשונה בהיעדר לכידות חברתית. עד המלחמה הייתה ההנהגה הדנית מבוססת על [[מעמד]] [[בורגנות|בורגני]] קטן שהנהיג מדיניות [[לאומנות|לאומנית]], בעוד מרבית העם היה [[איכר]]ים זעירים ובינוניים. לאחר ההפסד במלחמה הוחלף המשטר ב[[דמוקרטיה]] של איכרים. לשם כך נחוץ היה מעמד איכרים בוגר מבחינה רוחנית ומנטלית המסוגל להתמודד עם ניהול מדינה. גרונטוויג כיוון ליצירת מעמד כזה על ידי תנועת בתי החינוך העממיים שלו.

 

===קריירה===

 

ב-[[1805]] קיבל משרת [[מלמד]] בבית ב[[אי]] [[לנגלנד]] (Langeland). בשלוש השנים הבאות ניצל את [[פנאי|זמנו הפנוי]] ללימוד כתביהם של [[ויליאם שייקספיר|שייקספיר]], [[פרידריך שילר|שילר]], [[יוהאן פיכטה|פיכטה]] ו[[פרידריך וילהלם שלינג|שלינג]]. ב-[[1808]] שב גרונטוויג לקופנהגן, וזכה להצלחה עם ספרו "מיתולוגיה נורדית", וב-[[1809]] עם [[מחזה]]ו "נפילת החיים ההרואיים בצפון". ב-[[1810]] נשא את דרשתו הראשונה בעיר, ואף פרסם אותה שלוש שבועות מאוחר יותר ב[[דפוס]]. הדרשה כללה ביקורת אשר הרגיזה את הכנסייה המקומית, שאף דרשה כי ייענש.

 

==משנתו החינוכית==

 

גרונטוויג הוא האב האידאולוגי של [[בתי חינוך עממיים|בתי החינוך העממיים]] (Folk high school). בתי חינוך אלה עסקו ב[[אוריינות]] וחינוך משלים ל[[מבוגר]]ים. הוא קידם רפורמות ב[[אקדמיית סורה]] (Sorø Akademi), שהפכו את הלימודים הגבוהים לפופולריים יותר בקרב האוכלוסייה הדנית. הוא האמין כי האוניברסיטה, יותר משעליה לחנך [[חוקר]]ים מלומדים – עליה לחנך אנשים הפעילים בחברתם וקהילתם. לכן מיומנויות שימושיות, [[היסטוריה]] ושירה לאומית צריכים לתפוס חלק ניכר מההוראה. רעיון זה היה קרוב ביותר להגשמה בתקופת שלטונו של [[כריסטיאן ה-8, מלך דנמרק|כריסטיאן ה-8]] מלך דנמרק, שאשתו, קרולינה אמאלי, הייתה תומכת נלהבת של גרונטוויג. מות המלך ב-[[1848]] והתהפוכות הפוליטיות שבאו לאחר מכן שמו קץ לתוכניות אלו. עם זאת, אחד מתומכיו של גרונטוויג, [[קריסטן קולד]] (Kristen Kold), כבר החל באותה התקופה בהפעלת בית החינוך העממי למבוגרים הראשון – תופעה שהלכה והתפתחה עם השנים.