כנסיית רובע – הבדלי גרסאות

תחילתם של הרובעיםהרבעים הכנסייתיים ושל כנסיות הרובע מתוארכת ל[[המאה ה-4|מאה ה-4]], עת האמונה ב[[נצרות]] התרחבה במידה כזו, ששוב לא הייתה הצדקה לרכז את הפעילות הדתית בערים הגדולות בלבד, ואזורים כפריים זכו אט אט בכנסיות ובשרותי דת קבועים ועצמאיים משלהם. התהליך החל במזרח והתפשט עם הזמן ל[[מערב אירופה]]. בתחילה לא סומנו גבולות הרובעיםהרבעים ותחום שיפוטם, ובמהלך [[המאה ה-6]] ו[[המאה ה-7]] הם זכו לכינויים "כנסייה כפרית" (ecclesia rusticana), "פרוכיטנה" (parochitana) או "דיוקסיס" (dioecesis), ולבסוף "פרוכיה" או "רובע" (parochia). החל ב[[המאה ה-8|מאה ה-8]] החל תהליך של תיחום גבולות הרובעיםהרבעים כך שכללו מבחינה גאוגרפית גם את אדמות ה[[מנזר]]ים ואחוזות המלכים וה[[אציל|אצולה]]; והיחידה הכנסייתית של הרובע הפכה למרכז החשוב ביותר של החיים הדתיים, ובמקרים רבים גם האזרחיים. פעמים רבות פעל גם [[בית ספר]] לצד כנסיית הרובע, ופעילות צדקה התרכזה בה. חלוקת ה[[עיר|ערים]] לרובעיםלרבעים הייתה איטית יותר, שכן באלה נשמר מעמדן של ה[[קתדרלה|קתדרלות]] או כנסיות האם. רק לקראת סוף [[המאה ה-11]] החלו להיווצר רובעיםרבעים כנסייתיים נפרדים בערים, וגם אלה לא מילאו תמיד אחר כל צרכי הרובע - בדרך כלל הטבילה המשיכה להתקיים רק בקתדרלה או בכנסיית האם.