בור (אב נזיקין) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קיפי, סה"כ תקלדה תמימה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1דע\2\3
שורה 33:
*לפי [[רבה]] בבור ברשות הרבים כל הדיעות מודים שחייב החופר שהרי התורה קבעה "וכי יכרה או כי יפתח" - העונש הוא על מעשה פתיחת הבור התורה לא מחייבת בעלות משפטית על הבור, והמחלוקת היא רק על בור ברשות היחיד שבה סובר רבי עקיבא כי ניתן לחייב את החופר מכוח ההפסוק "בעל הבור ישלם" הבא לרבות החופר בור ברשותו.
 
*לעומת זאת לפי [[רב יוסף]] קיימת הסכמה כללית שהחופר בור ברשותו חייב, והמחלוקת היא דווקא על בור ברשות הרבים, אך קיימת הסכמה כללית שעל בור ברשותו חייב. לפי רב יוסף, ישנה דיעהדעה (של רבי עקיבא) החיוב בנזקי בור הוא רק על בור שקרקעיתו היא בשטח פרטי והפתח שלו פונה לעבר רשות הרבים{{הערה|בבלי בבא קמא, מט-נ}}. לפי שיטה זו, כך יהיה הדין גם במי שהניח מפגע ברשות הרבים ו[[הפקר|הפקיר]] אותו, שהוא אינו מתחייב על הנזקים הנגרמים מחמתו{{הערה|[[פירוש רש"י על התלמוד|פירוש רש"י]] ו[[תוספות]], בבא קמא, כט, א}}.
 
אך הדעה המקובלת ל[[פסק הלכה|הלכה]] היא שיש חיוב גם על בור ברשות הרבים. לדעה זו, הבור הוא חריג לכלל הרגיל בהלכות נזקי ממון שהאחריות הנזיקית נובעת מהבעלות על גורם הנזק. בלשון חז"ל נאמר שבור הוא "דבר שאינו ברשותו (=בבעלותו) של אדם, ועשאו הכתוב (=המקרא) כאילו הוא ברשותו"{{הערה|בבלי בבא קמא, כט, ב}}. בתלמוד מבואר שדין זה [[מדרש|נדרש]] ממה שנאמר במקרא: "כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור", שהפירוט מיותר לכאורה, ובא ללמד שהחיוב הוא על הכריה והפתיחה גם בלא בעלות{{הערה|בבלי בבא קמא, מט, ב}}