מדע ומגדר – הבדלי גרסאות

 

=== הדרתן של נשים מהמדע ===

 

'''[[מארי קירי]]''' – הייתה האישה הראשונה שלימדה ב[[סורבון]] ב[[פריז]], וזכתה פעמיים ב[[פרס נובל]], על תגליותיה בתחום ה[[פיזיקה]] ([[1903]]) וה[[כימיה]] ([[1911]]). למרות הצלחתה המדעית הכבירה, נאלצה להתמודד עם מכשולים רבים שנבעו מהיותה אישה – חשד שהיא מנהלת [[מאהב|רומן]] עם עמיתה הנשוי, ה[[פיזיקאי]] [[פול לנז'ווין]], כמעט מוטט את ה[[קריירה]] שלה. בנוסף, היא לא התקבלה ל{{ה|אקדמיה הצרפתית למדעים}} גם לאחר קבלת פרס נובל.

 

'''[[רוזלינד פרנקלין]]''' – [[כימיה פיזיקלית|כימאית פיזיקלית]] שעבדה על גילוי מבנה ה[[די-אן-איי]]. תרומתה לפיצוח הדי-אן-איי הייתה מכרעת, בעיקר בזכות [[צילום רנטגן]] ברור שצילמה, שממנו ניתן היה להסיק את המבנה הסלילי של מולקולת הדי-אן-איי. ה[[תצלום]] נלקח ממנה ללא רשותה על ידי עמיתה [[מוריס וילקינס]], והוצג ל[[פרנסיס קריק]] ול[[ג'יימס ווטסון]], דבר שתרם משמעותית לפיתוח ה[[תאוריה]] שלהם. היחסים עם עמיתיה ב[[מעבדה]] היו מורכבים, ונטען שסביבת העבודה בה הייתה [[סקסיזם|סקסיסטית]], והיא שאיפשרה את ניצול החומרים שברשותה ללא הסכמתה.<BR>

 

'''[[ליזה מייטנר]]''' – פיזיקאית [[אוסטריה|אוסטרית]]-[[יהדות אוסטריה|יהודייה]], שהייתה שותפה לגילוי [[ביקוע גרעיני|הביקוע האטומי]], שהוביל בסופו של דבר לפיתוח [[פצצת אטום|הפצצה האטומית]]. את בגרותה העבירה ב[[גרמניה]], ועם [[עליית הנאצים לשלטון]] נאלצה לעזוב את משרתה הבכירה בפקולטה למדעים ב[[אוניברסיטת ברלין]], ולבסוף לברוח ל[[שבדיה]]. שותפיה ניצלו זאת כדי למחוק את שמה מהגילוי, דבר שזכה כמובן לתמיכת המשטר ה[[נאצי]], ואף זכו בפרס נובל על כך, ללא שהיא קיבלה כל הכרה.