הפצצה טקטית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
WikitanvirBot (שיחה | תרומות) מ r2.7.1) (בוט מוסיף: fa:بمباران تاکتیکی |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: גרסת, אש"ף |
||
שורה 34:
מטוסים שתוכננו לשמש לתקיפה היו צריכים להיות ממוגנים ושרידים יותר, ולרוב תוכננו להיות איטיים יותר ממטוסי קרב אחרים. בימי מלחמת העולם השנייה מטוס ה-Il-2, שכונה בידי הגרמנים "אימת ה[[פאנצר]]", היה ממוגן ומטוסי קרב גרמנים התקשו להפיל אותו. פיתוח מטוסי קרב על סילוניים תרם גם לרעיון של מטוס תקיפה על קולי כגון ה-F-105 שהתקיף מטרות אסטרטגיות וטקטיות (כולל משימות ויילד ויזל) וה-[[F-4 פנטום]] אך הם לא היו מיטביים למשימות סיוע אווירי. במקומם הצטיינו מטוסי תקיפה איטיים כגון ה-A-1 וה-[[A-4 סקייהוק]]. מגמה זאת המשיכה גם עם פיתוח מטוסי תקיפה תת-קוליים כגון ה-A-7 ויותר מאוחר ה-[[A-10 ת'אנדרבולט II]] שהצטיין בשרידות נוכח המיגון הכבד, פשטות ההטסה, ויתירות במערכות קריטיות. התותח האוטומטי שלו ([[GAU-8 אוונג'ר]] ב[[קליבר]] 30 מילימטר) יוצר במיוחד ל[[נגד טנקים|תקיפת שריון]]. בברית המועצות המגמה לייצור מטוס תקיפה לסיוע אווירי זול, איטי וממוגן הוליד את ה-Su-25 המשרת במגוון חילות [[ברית ורשה]] והמזרח התיכון.
כיום ישנם [[מטוס קרב|מטוסי קרב]] רב-משימתיים כמו ה-[[F-16 פייטינג פלקון]] שיכולים אף לשמש למשימות תקיפה והפצצה, כולל שיגור חימוש מונחה מדויק. מטוס ה-[[F-15 איגל]] נועד במקור להשגת [[עליונות אווירית]] אך [[חיל האוויר הישראלי]] השתמש בו גם ל[[מבצע רגל עץ|הפצצת מטה אש"
===מסוקים===
|