|
|
|
קביעת התעריף נעשית על ידי כל [[רשות מקומית|רשות]] ורשות בנפרד. כדי לקבוע מהו התעריף עבור כל מ"ר, עורכת כל רשות מקומית תחשיב, הלוקח בחשבון את כלל הבנייה העתידית הצפויה ברשות, ואת העלות הכוללת של הנחת התשתיות, ומחלצת את התעריף על ידי חלוקה של כלל העלויות, בכלל השטחים הצפויים להיבנות.
במהלך השנים התפתח נוהל רווח על פיו יזמים של פרוייקטיםפרויקטים גדולים היו מקבלים על עצמם ביצוע של עבודות הפיתוח תמורת פטור חלקי או מלא מהיטלי הפיתוח. הסכמים אלו הטיבו עם הרשויות המקומיות מכיוון ש[[חוק עזר עירוני|חוקי העזר]] שקובעים את היטל הפיתוח הם במקרים רבים מיושנים ואינם מכסים את עלויות הפיתוח {{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/06/680/073/r28/06073680.r28.htm ע"א 7368/06], סעיף 28}}. ביוני 2011 קבע [[בית המשפט העליון]] שהסכמים אלו בלתי חוקיים מכיוןמכיוון שאין ל[[רשות מקומית]] סמכות לתת פטור ממיסים והיטלים ומכיוון שאין לרשות סמכות להעביר את עבודות הפיתוח ליזם שלא על פי חוק מכרזים הקובע חובת מכרז או הליך של פטור ממכרז {{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/06/680/073/r28/06073680.r28.htm ע"א 7368/06]}}.
== תאגידי מים וביוב ==
|
