הבדלים בין גרסאות בדף "דיורי גדולה בקטנה ואין דיורי קטנה בגדולה"

מ
סקריפט החלפות (הייתה, מכיוון), תיקון קישור לפירושונים
מ (←‏כלאיים: תקלדה)
מ (סקריפט החלפות (הייתה, מכיוון), תיקון קישור לפירושונים)
בהלכה, הכלל '''דיורי גדולה בקטנה ואין דיורי קטנה בגדולה''' הוא כלל האומר כי כאשר יש שטח קטן הסמוך לשטח גדול ואין ביניהם [[מחיצה (הלכה)|מחיצות]] - שכך שללא הכלל היינו אמורים להחשיב את שני החלקים כשטח אחד גדול, ומחדש הכלל שלשטח הגדול יש השפעה על השטח הקטן, אך לשטח הקטן לא תהיה השפעה על השטח הגדול.
==מקור==
המקור לכלל זה נלמד ממשנה במסכת עירובין{{הערה|{{בבלי|ערובין|צב|א}}}} המתייחסת לחצר גדולה שמחיצתה נפרצה לקטנה בפרצה של עשר אמות ונחשבת כפתח, שהחצר הגדולה מותרת בטלטול, כי אינה פרוצה למקום האסור לה במילואה, אך החצר הקטנה אסורה בטלטול כי היא נחשבת ל"חצר שנפרצה במלואה למקום האסור לה", כלומר מכיוון שאין כל מחיצה בינה לחצר השנייה (שהרי המחיצה של החצר הגדולה היא רק '''מחוץ''' לשטח החצר הקטנה) נחשבת החצר הקטנה כמחוברת לחצר הגדולה, ומכיוןומכיוון שתושביה לא עירבו יחד עם תושבי החצר הגדולה, אוסרים תושבי הגדולה את הטלטול בחצר הקטנה, אך ההפך - לא; אין תושבי החצר הקטנה נחשבים כמתגוררים בחצר הגדולה.
 
ב[[בית מדרש]] שבו ישבו [[רבה]], [[רבי זירא]] ו[[רבה בר רב חנן]] - מגדולי האמוראים של הדור הרביעי, ולפניהם ישב [[אביי]] - מי שעתיד להיות גדול האמוראים בדור החמישי וראש ישיבת פומבדיתא, הם למדו ממשנה זו, כי "דיורי גדולה בקטנה ואין דיורי קטנה בגדולה".
לכלל זה השפעה על הלכות רבות:
===כלאיים===
*בעניין [[כלאיים]]: התורה אוסרת לזרוע ב[[ספר ויקרא]] ב[[פרשת קדושים]] נאמר:
{{ציטוט| תוכן="אֶת-חֻקֹּתַי, תִּשְׁמֹרוּ--בְּהֶמְתְּךָ לֹא-תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם, ''' שָׂדְךָ לֹא-תִזְרַע כִּלְאָיִם''' וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז, לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ."|מקור=ויקרא יט, יט}}
 
 
===גט===
*בהלכות [[גט]]: ההלכה היא שכאשר אדם רוצה [[גירושין|לגרש]] את אשתו, הוא לא חייב לתת לה את שטר הגט בידיה, והוא יכול להסתפק בזריקת הגט לשטח השייך לה אם היא נמצאת בו באותה שעה{{הערה|{{בבלי|גיטין|עז|ב}}}}. השאלה היא מה תהיה ההלכה אם זרק אדם גט לתוך שטח קטן הצמוד לשטח גדול שבו עומדת האשה או ההפך; לפי הכלל, אם האשה היא בשטח הגדול והגט בשטח הקטן, לא יחשב הגט כאילו הגיע ליד האשה ואינה מגורשת, שכן אין לשטח הקטן השפעה על הנמצא בשטח הגדול, אבל אם האשה היתההייתה בשטח הקטן והגט נזרק לתוך השטח הגדול תחשב האשה כמגורשת.
===תפילה===
*בהלכות [[תפילה בציבור]]: אם היה ציבור בחצר הגדולה ושליח ציבור עומד בחצר הקטנה, יוצאים הציבור ידי חובתן, שכן נחשב הדבר כאילו שליח הציבור עומד בחצר הגדולה, אבל אם השליח ציבור בחצר הגדולה והציבור בשטח הקטן, לא ניתן להחשיב את שליח הציבור כעומד בשטח הקטן.
 
ההסבר לכך מוסבר ב[[פירוש רש"י לתלמוד]], שלפי כלל ה[[רוב (הלכה)|רוב]] לא ייתכן שתהיה השפעה לרוב על המיעוט, ומכיוון שכך לעולם לא יהיה ניתן להחשיב את הציבור כאילו נמצא בשטח שבו נמצא השליח ציבור, אלא דווקא ההפך. מכיוון שכך, כאשר הציבור נמצא בשטח הקטן, לא יהיה ניתן לומר שהציבור נמצא כביכול בשטח הרחב יחד עם שליח ציבור, מהסיבה המוזכרת. וגם לא ניתן לומר שהשליח ציבור נמצא בקטן, כי אין לשטח הקטן השפעה על השטח הגדול לפי הכלל "דיורי גדולה בקטנה" וכו'. ודווקא כאשר הציבור בשטח הקטן, ניתן לומר כאילו השליח ציבור נמצא גם הוא יחד עם הקהל בשטח הגדול, שהרי "דיורי גדולה בקטנה".
 
כך גם נפסק להלכה ב[[רמב"ם]]{{הערה|{{רמב"ם|אהבה|תפילה|ח|ז}}}}, וב[[שולחן ערוך]]{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|נה|יז}}.}}.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{אזהרה הלכתית}}
 
{{הלכה}}
 
[[קטגוריה:הלכות עירובין]]
[[קטגוריה:כללים ועקרונות בהלכות שבת]]