דרכי היטהרות מטומאה – הבדלי גרסאות

===טקסי הזאה===

בשתי הטומאות החמורות ביותר – טומאת מת וטומאת מצורע – יש צורך בטקסי הזאה מיוחדים על מנת להיטהר.

* '''טהרת מצורע''' - טקס הטהרה של מצורע שהתרפא מתחלק לשלושה שלבים<ref>ויקרא פרק יד, משנה מסכת נגעים פרק יד, רמב"ם משנה תורה, ספר טהרה, הלכות טומאת צרעת פרק יא, וספר קרבנות, הלכות מחוסרי כפרה פרקים ד-ה.</ref>: א. התזה ("הזאה") עליו מדם ציפור ומי מעיין: ביום שבו ה[[כהן]] קובע שהמצורע נרפא מצרעתו, עליו להביא שתי ציפורי [[דרור הבית|דרור]] וכלי חרס ובו מי מעיין ("מים חיים"). הכהן שוחט את אחת הציפורים, כך שדמה ישפך אל תוך המים שבכלי החרס. לאחר מכן לוקח הכהן את הציפור החיה, ומצרף אליה ענף של עץ [[ארז]] וענף מצמח ה[[אזוב מצוי|אזוב]], בתוספת [[צמר]] צבוע ב[[תולעת שני]]. את כל אלה טובל הכהן במים המעורבים בדם, ומתיז ("מזה") על המצורע שבע פעמים. לאחר מכן הכהן שולח לחופשי את הציפור החיה. ב. גילוח שער כל גופו וטבילה במקווה לו ולבגדיו. ג. גילוח וטבילה נוספים כעבור שבעה ימים. במשך השבוע שבין הטבילות המצורע נקרא "מצורע בימי ספרו". הוא נחשב עדיין "אב הטומאה", המטמא אדם וכלים במגעו, אך לא בדרגת חומרתו הקודמת, והוא מותר להיכנס לעיר.{{הערה|כלים פרק א משנה א, נגעים פרק יד משנה ב}}