הבדלים בין גרסאות בדף "תל זית"

הוסרו 56 בתים ,  לפני 7 שנים
מ
הגהה קלה
מ (בוט החלפות: [[קובץ:)
מ (הגהה קלה)
[[קובץ:Tel Zayit.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תל זית]]
{{מיקום מפורט בישראל|שם=תל זית|רוחב=31.6292411|אורך=34.8302665|כותרת=כן}}
'''תל זַית''' (ב[[ערבית]]: '''תֵל זֵיתַא''') הינוהוא [[תל]] קטן באזור [[השפלה]], כ-5 [[ק"מ]] [[צפון]]מצפון-[[מזרח|מזרחית]] ל[[קריית גת]] ומס'ומספר ק"מקילומטרית [[מערב|מערבית]]ממערב ל[[קיבוץ]] [[גלאון]] בסמוך ל[[כביש]] מס' 335.
 
המקום היה מיושב החל מ[[תקופת הברונזה המאוחרת]] ועד לתקופת שלטון ה[[ממלוכים]] ב[[ארץ ישראל]].
הדעה הרווחת בקרב קהילת ה[[ארכאולוג|ארכאולוגים]]ים טוענת שה[[ישוב]]שהיישוב הגיע לשיא גודלו כבר בסוף תקופת הברונזה המאוחרת, וכלל שטח של למעלה מ-30 [[דונם]], מה שמעיד על שגשוג [[כלכלה|כלכלי]] באותה התקופה.
 
מיקומו של תל זית מבחינה [[אסטרטגיה צבאית|אסטרטגית]] וכלכלית היה הגורם המרכזי בהאצת שגשוגו הכלכלי, וזאת עקב קרבתו לפרשת [[דרך|דרכים]] מרכזית של העולם העתיק אשר חיברו את [[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]] עם [[שפלת החוף]] ו[[מצרים העתיקה|ממלכת מצרים]]. מחפירות נרחבות שנעשו ב[[עקרון (עיר מקראית)|תל עקרון]] לידשליד קיבוץ [[רבדים]] התברר שהאזור שימש בתחילת הכיבוש הבבלי כאחד המרכזים הגדולים בעולם לייצור וליצוא שמן זית, בהפעלתו בידי [[פלשתים]] בני המקום.
 
==החפירות באתר==
 
החפירות ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]] על התל החלו במימון ה[[מכללההמכללה התאולוגית של פיטסבורג]] (Pittsburgh Theological Seminary) בשנת [[1999]], ונמשכיםוהן נמשכות עד היום.
 
במהלך שתי העונות הראשונות נחשפו עדויות רבות לשתי [[שריפה|שריפות]] גדולות שפרצו ככל הנראה עקב פעולה [[צבא|צבאית]]ית גדולה וגרמו להריסתו של היישוב פעמיים: השריפה הראשונה התרחשה בסביבות שנת [[1200 לפנה"ס]], והשנייה במהלך [[המאה ה-9 לפנה"ס]].
 
לדעת מספר חוקרים, וביניהםובהם מנהל הפרויקט הארכאולוגי, רון אי. טאפי (Ron E. Tappy), היה זה [[חזאל]] [[מלך]] [[ארם]] אשר החריב את ה[[עיר]] בפעם השנייה. לטענתו, ניתן להתבסס על ממצאים רבים התומכים בהשערתובהשערה זו, כגון אופי החורבן של [[גת (עיר פלשתית)|גת]] ה[[פלשתים|פלשתית]], הממוקמת לא הרחק מהאתר אשר זהה לגמרי לחורבן תל זית, וגם על הסיפור ה[[מקרא|מקראי]] המתאר בפרוטרוט את מסע ה[[מלחמה]] של חזאל מלך ארם בשפלת יהודה בסביבות המאה ה-9 לפנה"ס.
השריפה הראשונה התרחשה בסביבות שנת [[1200 לפנה"ס]] והשנייה במהלך [[המאה ה-9 לפנה"ס]].
 
לדעת מספר חוקרים וביניהם מנהל הפרויקט הארכאולוגי רון אי טאפי (Ron E. Tappy) היה זה [[חזאל]] [[מלך]] [[ארם]] אשר החריב את ה[[עיר]] בפעם השנייה. לטענתו ניתן להתבסס על ממצאים רבים התומכים בהשערתו, כגון אופי החורבן של [[גת (עיר פלשתית)|גת]] ה[[פלשתים|פלשתית]], הממוקמת לא הרחק מהאתר אשר זהה לגמרי לחורבן תל זית, וגם על הסיפור ה[[מקרא|מקראי]] המתאר בפרוטרוט את מסע ה[[מלחמה]] של חזאל מלך ארם בשפלת יהודה בסביבות המאה ה-9 לפנה"ס.
 
==אבן תל זית==
[[קובץ:Tel-Zayit-Stone-Inscription.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכתובת על אבן תל זית שהתגלתה בשנת 2005 על קיר אבן באתר]]
התגלית המרכזית שבזכותה נודע התל ברבים התרחשה בשנת [[2005]]., באותה השנהכאשר באחת מהחפירותהחפירות חשפו ארכאולוגים את '''אבן תל זית'''.
על גבה של אבן בקירו של אחד ה[[בית מגורים|בתים]] בישוב המתוארך ל[[המאה ה-10 לפנה"ס|מאה ה-10 לפנה"ס]] מופיעה [[כתובת (ארכאולוגיה)|כתובת]] המכילה את אותיות האלף-בית (abecedary). לאחר פענוח הכתוב ובדיקות נרחבות הגיעו החוקרים לידי מסקנה כי מדובר בגרסה מוקדמת ביותר של ה[[אלפבית עברי עתיק|אלפבית העברי העתיק]]. אמנם ה[[אוסטרקון]] העברי מ[[מבצר האלה]] הוא קדום יותר, אולם הוא כתוב ב[[אלפבית פרוטו-כנעני]].
 
הכתובת כוללת מערך של 22 [[אות|אותיות]] (abecedary) חקוקות בשורה הראשונה ועוד שתי אותיות בשורה השנייה יחד עם שני סימנים שלדעת החוקרים שמשו כקווים מפרידים בין חלקי הכתובות על צידהצדה האחד של האבן, בנוסף לשלוש מילים על צידהצדה השני.
 
==תיאור הכתובת==
צידהצדה הראשון של האבן כולל את האותיות (מימין לשמאל): [[א]] [[ב]] [[ג]] [[ד]] [[ו]] [[ה]] [[ח]] [[ז]] [[ט]] w [[י]] [[ל]] [[כ]] [[מ]] [[נ]] [[ס]] [[פ]] [[ע]] [[צ]] בשורה הראשונה ואת האותיות [[ק]] [[ר]] [[ש]] [[ת]] יחד עם שני סימנים, כנראה קווים מפרידים || בשורה השנייה.
יש לציין כי משמעותו של הסימן w החקוק בין האותיות ט' ו י' אינו ברור, עם זאת הועלו מספר השערות בנידון הטוענות כי הוא ה[[עיצור]] מ' או ש'. על צידהצדה השני של האבן חקוק המשפט "עזר...כס...".
 
==לקריאה נוספת==
<div style="direction: ltr;">
* Tappy, Ron E. at al, ''An abecedary of the mid-tenth century B.C.E. from the Judaean Shephelah'', '''Bulletin of the American Schools of Oriental Research''', 344 (2006), pp 5-46.
</div>
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Tel Zayit}}
106,954

עריכות