הגבעטרון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 4:
הלהקה הוקמה ב-[[1948]] מקרב צעירי [[קיבוץ]] [[גבע]] שב[[עמק יזרעאל]], לכבוד טקס חנוכת מגרש הכדורסל של הקיבוץ, ועד היום היא מורכבת מבני הקיבוץ גבע וממספר חברים מהקיבוצים [[בית השיטה]], [[כפר החורש]], מהיישובים [[מולדת (יישוב)|מולדת]], [[כפר תבור]] ו[[תמרת]] וכן מ[[עפולה]], ששרים בה בהתנדבות. לחברי הלהקה עבודה ראשית וזהו להם העיסוק המשני. גילם הוא בין ארבעים פלוס לשבעים פלוס והם מונים [[חשמלאי]], [[מורה|מורות]], בעלת [[מאפייה]], עובדי תעשייה, מנהלת [[גן אירועים]], [[מוסך|מוסכניק]] ו[[אח (מקצוע)|אחות]]. הגבעטרון הקליטה אלבומים רבים וקיימה אלפי הופעות בארץ ובקרב הקהילות היהודיות בחו"ל, שזכו להצלחה רבה.
תחילה הופיעה הלהקה רק ב"אזור בה היא נולדה" (בקיבוץ גבע) ובסביבתה בשירים על הווי החיים בקיבוץ. לאחר שראה אותה המלחין [[נחום היימן]] שהתגורר אז בקיבוץ [[בית אלפא]] הסמוך, החל ב-[[1961]] לעבוד איתה, ואיחד אותה עם ההרכב "חמישיית גלבוע" שהקים קודם לכן. היימן גיוון את רפרטואר הלהקה, משירי "[[ההתיישבות העובדת]]", שהושרו בקיבוצים וביישובים החקלאיים, למספר סגנונות אחרים, וביוזמתו היא הוציאה את אלבומיה הראשונים. בהתחלה הלהקה לוותה בנגן [[אקורדיון]] ובשנים מאוחרות יותר היו לה הרכבי נגנים. לאחר היימן עבדו עם הגבעטרון מעבדים נוספים, בהם [[דב כרמל]], [[צביקה כספי]] ו[[אילן גלבוע]], המשמש
השנים האחרונות כמנהלה המוזיקלי של הלהקה. מפיק הלהקה כיום הוא [[דב זעירא]]. לגבעטרון רפרטואר עשיר, המורכב הן משירים שנכתבו במיוחד ללהקה והן מעיבודים שלה לשירי ארץ-ישראל מוכרים. הלהקה מזוהה בעיקר עם שירי מולדת ושירי "ההתיישבות העובדת", למרות שהיא הקליטה במספר סגנונות ועיבודים, כולל תקליט בסגנון [[מוזיקה ים תיכונית|ים תיכוני]] מ-[[1994]]. בין שיריה המפורסמים ניתן למנות את: "ים השיבולים", "עמק שלי", "גוונים", "ניצנים נראו בארץ", "אל בורות המים", "[[יוסף שריג#יצירתו|אור וירושלים]]", "[[החיטה צומחת שוב]]" ו"בת שישים" (שנכתב לטקס 60 שנה לקיבוץ גבע). הלהקה נודעה גם בשירים הרוסיים המתורגמים שלה, ואף הקדישה לכך אלבום שלם בשם "אל הדרך" ([[1985]]) עם שירים כמו "אל הדרך" ("כולנו בה נצעד") ו"כי אבד אשר עבר".
| |||