נפתלי יעקב הכהן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 17:
כבר מצעירותו נודע כעילוי וכבעל כשרון מיוחד והתבלט כאחד הגאונים. היה תלמידו של הרב [[משה גרינוולד]] בעל "[[ערוגות הבושם]]" , רב וראש הישיבה של העיר [[חוסט]].{{ש}}
בגיל 18 הוסמך לרבנות ולדיינות ("יורה יורה ידין ידין") ע"י רבותיו וגדולי הדור, וכן ע"י הרב הגאון [[משולם ראטה]] מחבר הספר "קול מבשר" ,שהתפעל מהיקף ידיעותיו ומעומק הבנתו. בגיל זה גם נשא לאשה את שרה טוייבא בת הרב חיים דב וורצברגר, מצאצאי רבי יצחק חיות מפראג, [[הט"ז]], [[התוספות יום טוב]], ורבנים נוספים. לאחר נישואיו התמנה לדיין ומורה הוראה בעיירה קירליבאבא שב[[בוקובינה]].
ב-1941 הוגלה לטראנסניסטראל[[טרנסניסטריה]] שבאוקרינהשב[[אוקרינה]], שם היה בגיטו סובל מרעב ומחלות וקור , במשך שלוש שנים ובחסדי השם שרדו הוא ובני ביתו. לאחר מלחמת העולם השנייה עבר לעיר מיהאיפלאלווא שבהונגריהשב[[הונגריה]], ושרדי הקהילה בחרו בו כרב הקהילה. שם הקים בית דין להיתר עגונות ששרדו ממחנות ההשמדה, לצורך זה היה בקשר עם הרב יצחק וייס בעל "מנחת יצחק" וכן עם גדולי הרבנים, על מנת לעזור ולהתיר את העגונות. וכן הקים ישיבה לבחורים ששרדו.
 
בשנת תש"ח עלה ארצה והתיישב בעיר חיפה. שם החל באיסוף חומר לתולדות גדולי ישראל לאחר חתימת התלמוד ועד לדור השולחן ערוך, תקופה של כאלף שנה. תוך ארבע שנים עלה בידו להכין לדפוס את ספרו בן תשעה חלקים, בשם "אוצר הגדולים –אלופי יעקב" , הכולל תולדות גדולי ישראל מתקופת הגאונים הראשונים, משנת דש"ן חתימת התלמוד, (590 לספירה) עד הש"ן (1590 לספירה) נדפס בשנת תשכ"ז.