קרב מוהי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 4:
 
== הרקע ההיסטורי ==
צבא האימפריה המונגולית ניצח את ה[[קומנים]] במספר הקרבות והאחרון שבהם, ב[[הקרב על נהר קלקה|קרב קלקה]] נוצחה קואליציה של נסיכים רוסים וקומנים. בעקבות הניצחונות המונגוליים וכיבוש ארצם ביקשו הקומנים מ[[בלה הרביעי, מלך הונגריה]] רשות להתישב בארצו. המלך ההונגרי, שכבר מזמן ניסה להרחיב את השפעתו ו[[נצרות|לנצר]] את הקומנים וגם מתוך שיקולים פנים הונגריים, הסכים לכך והקצה להם אזור התישבות בארצו, ב[[פוסטה]]. בין מלך הונגריה ובין הח'אן הקומני נוצרו גם קשרי משפחה, כשבנו של מלך הונגריה נשא לאישה את בתו של הח'אן הקומני.
 
חלק משמעותי מכוחו של מלך הונגריה נבע מהיותו בעל אדמות רבות מאוד. קודמו של בלה הרביעי, [[אנדראש השני, מלך הונגריה]], נהג בפזרנות רבה בקרקעות אלה והעניק אותן ביד רחבה ליועציו ואציליו. בלב הרביעי שינה את הכיוון, הפסיק לחלק קרקעות ואף התחיל להחזיר לעצמו חלק מקרקעות הכתר, תוך חיסולם של המחזיקים בהם, יועציו הקודמים של אביו, במיוחדים אלה שהיו מעורבים בקנוניה לרציחת אימו. הוא ניסה להחליש את האצולה, ביטל את זכות האצילים לראיון אישי עם המלך וקבע שראיונות יוענקו רק באמצעות המזכירות שלו. הוא גם סילק את הכיסאות מהעולם בו התכנסה מועצת הכתר, כדי לאלץ את האצילים לעמוד על רגליהם בנוכחותו. אצילים רבים התמרמרו על המצב ובואם של הקומנים הוסיף להחלשת האצולה וחיזק את המלך, שהתחיל לכנות את עצמו גם בתואר "מלך קומניה".
 
המונגולים, שצבאותיהם פשטו מערבה לתוך הנסיכויות הרוסיות, ראו בממלכת הונגריה מעצמה יריבה ותכננו מלחמה נגדה ולשם כך כבר זמן רב אספו ידיעות עליהם, על המצב הפנימי ועל כוחם. המונגולים השתמשו במעבר הקומנים אל הונגריה כאמתלה להתקפתם על הממלכה ההונגרית. לאחר מועצת מלחמה, שקיימו המונגולים בחודש דצמבר 1240, ב[[פשמישל]], שלחו למלך בלה הרביעי אולטימטום ובו דרישה להשיב לידיהם את הקומנים הבורחים, אותם ראו המונגולים כנתינים שלהם ומתן החסות ההונגרית התפרשה בעיניהם כ[[עילה למלחמה]]. המלך ההונגרי דחה את האולטימטום ושלח שליחים לגייס את האצולה ההונגרית ולהזעיק את בני בריתו<ref>[http://www.historynet.com/mongol-invasions-battle-of-liegnitz.htm קרב ליגניץ] באתר של HISTORY net.com. {{אנגלית}}</ref>.
 
== קישורים חיצוניים ==