קרב ליאויאנג – הבדלי גרסאות

'''קרב ליאונינג''' התרחש בין [[24 באוגוסט]] ל-[[3 בספטמבר]] [[1904]] סביב העיר [[ליאונינג]] בהשתתפות כ-250מעל 120 אלף חיילים מ-2בכל הצדדיםצד. לאחר הקרב הרוסים נסוגו וזה נתן ליפנים יסוד להכריזזלהכריז על ניצחון בקרב.

לאחר הפסדים ב[[קרב עלנהר יאלו (1904)|קרב נהר יאלו]] וניסיון כושל לחררלשחרר את הדרך ל[[פורט ארתור]] הצבא הרוסי התרכז סביב העיר [[ליאונינג]]. עוד בתחילת המלחמה עיר זו נקבענקבעה כמיקום המפקדה הראשית. סביב העיר נבנו שלוש מערכות הגנה תוך ניצול ביצורים קיימים והקמת חדשים. במקביל נמשכה שליחת תגבורות וכוח הרוסי הגיעה לכ-128 אלף חיילים. למרות עדיפות מספרית [[אלכסיי קורופטקין]] המשיך באסטרטגיה הגנתית ולא ניסה ליזום מגע עם היפנים. הוא הכריז על כך שלא יעזוב את העיר. על רקע כשלונות קודמות הכרזה זו הפיכה רוח חדשה בקרב החיילים והקצינים.

כוחות יפניות כללו יחידות של צבאהארמיה מס' 1הראשונה,2,4 השנייה והרביעית כאשר צבא מס'הארמיה 3השלישית פעלה לכיתורסביב [[פורט ארטור]]. למרות נחיתות מספרית מפקד היפנים החליט לתקוף את הביצורים הרוסים במטרה לכבוש את העיר. לאחר סיום הגשמים ואתארגנות היפנים החליטו להתחיל במתקפה ב-[[24 באוגוסט]].

ב-[[24 באוגוסט]] צבאהארמיה יפןהיפנית מס' 1הראשונה החלה במתקפה. המטרה הייתה לעבור את האגף השמאלי של הרוסים ולהגיע ל[[מסילת רכבת]] המקרשת את האזון עם הצפון. במשך יומיים הרוסים עמדו במתקפה אך בסופו של דבר קורופטקין בהתבסס על נתונים שגויים של היקף הכוח היפני החליט לסגת לקו ביצורים השני. לקראת הערב [[28 באוגוסט]] הרוסים התבצרו בקו ההגנה השני. מכיוון שאזור היה מישורי (לעומת אזו רהררי בקו הביצורים הראשון) יפנים יכלו לשלוח למתקפה כוחות גדולים.