הבדלים בין גרסאות בדף "קואליציה"

נוספו 2 בתים ,  לפני 9 שנים
מ
הגהה
מ (הגהה)
את מפלגות הפרלמנט שאינן חברות הקואליציה, מקובל לכנות "[[אופוזיציה]]".
 
בין המפלגות החברות בקואליציה למפלגת השלטון, נחתמים הסכמים קואליציונים שמפרטים את התחייבות המפלגה וההתחיבויות כלפיה. להסכמים הקואליציונים יש תוקף משפטי ומפלגה שלדעתה הופרו ההתחיבויות שניתנו לה בו, יכולה לפנות לבית משפט. אםעם זאת, היות שזה לא הסכם משפטי רגיל, בית המשפט יכול רק לקבוע שהייתה הפרה של ההסכם אבל אינו יכול להכריח את אחד הצדדים לקימו. במקרה של הפרת הסכם כלפי אחת המפלגות, מותר לה לא לכבד סעיפים אחרים בהסכם ואף לפרוש מהקואליציה.
החוק מחייב את המפלגות לפרסם את ההסכמים הקואליציונים שלהם גם בשביל האזרחים וגם בשביל חברי המפלגות.
===יתרונות וחסרונות===
 
===אפיונים של קואליציות===
*קואליציה רחבה - קואליציה שחבריה מהווים רוב גדול בפרלמנט. ראשי ממשלה מעוניינים בדרך כלל להקים קואליציה כזו מפני שכך מפלגה או צירים בודדים אינם יכולים לאיים על שלמות הקואליציה כי יש רוב בלעדיהם ויש פחות כח לאופוזיציה שנאבקת מול ראש הממשלה, בנוסף לממשלה כזאת יש יותר לגיטמיות ציבורית ציבור גדול יותר מרגיש מיוצג על ידי הממשלה ובמיוחד כשהממשלה מורכבת ממפלגות יריבות (למשל: ממשלה שהשתתפו בה [[המפד"ל]] ו[[מרצ]]). עם זאת, חופש הפעולה של הממשלה קטן אם היא מבוססת על סיעות רבות בעלות מצע שונה.
**קואליציה של [[ממשלת אחדות לאומית (כללי)|ממשלת אחדות לאומית]] - נוצרת כאשר שתי הסיעות הגדולות ביותר בפרלמנט נמצאות יחד בקואליציה. קואליציה כזו מקובלת במצבי חירום (בדרך כלל מלחמה), וכן כאשר גודלן של שתי הסיעות הגדולות שווה (פחות או יותר), אך אף אחת מהן אינה יכולה להקים קואליציה ללא השנייה. דוגמה לקואליציה כזו הייתה בתקופת "[[ממשלת הרוטציה]]" בין [[יצחק שמיר]] ([[הליכוד]]) ל[[שמעון פרס]] ([[העבודה]]).
*קואליציה צרה - קואליציה שחבריה מהווים רוב קטן בבית הנבחרים. קואליציה כזאת מתאפינת בחופש ביצוע רב יותר עקב מיעוט דעות מנוגדות, אך גם בסחטנות פוליטית של סיעות קטנות ואף של חברי פרלמנט יחידים.
39

עריכות