היינריך הראשון, מלך גרמניה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לא הייתה גרמניה |
|||
שורה 8:
היינריך הוכתר לדוכס סקסוניה בשנת [[912]] לאחר מותו של אביו, והמשיך את דרכו בחיזוק הממלכה בסדרת עימותים עם דוכסות פרנקוניה השוכנת מדרום.
בשנת [[918]] לאחר מותו של קונרד הראשון, מלך פרנקוניה המזרחית נבחר היינריך לשלוט גם על ממלכת פרנקוניה בהמלצתו של קונרד עצמו . על פי המסורת עסק באותה העת בתיקון רשתות הצייד לציפורים וכך זכה לכינוי "ה[[צפרות|צפר]]". ברצונו לשמר את המסורת ה[[שבטים גרמאניים|גרמאנית]] של בחירת מלך על ידי אסיפת העם, לשם קבלת לגיטימציה עממית לשלטונו, על אף הצעתו של ה[[ארכיבישוף]] הריגר ממינץ להכתירו בחסות הכנסייה, היינריך התעקש, בצעד לא אופייני ובלתי מקובל בתקופתו, שלא לקבל את ברכת ה[[כנסייה]] וכוהני הדת למינוי, אלא להתמנות בתמיכתו של העם. באסיפת האצולה (הרייכסטג) של 919, שנערכה בפריצלר (Fritzlar) קיבלה על עצמה האצולה את היינריך כמלך. לאחר הכתרתו קיבל היינריך את תמיכתו של דוכס [[שוואביה]] אשר נשבע לו אמונים. בשנת [[921]] לאחר שהביס בקרב את [[ארנולף, דוכס בוואריה]] זכה לאמונים גם מצידו. בשנת [[923]], על רקע מלחמת האזרחים , פלש היינריך הראשון לצרפת באזור [[לוריין]] וסיפח את האזור לממלכתו.
בשנת 921 פלשו ה[[מגיארים]] לגרמניה ולאיטליה. הכוחות הגרמנים לא הצליחו לעמוד בלחץ הצבאי, והיינריך נאלץ לשלם כופר לפולשים על מנת להימנע מפשיטות חוזרות ונשנות שלהם לשטחים אשר בשליטתו. בדרך זו הצליח היינריך לשמר תקופת שלום במשך 10 שנים אשר בהן פעל לביצור הערים ושיפור האיכות והכח הצבאי אשר עמדו לרשותו. יחד עם זאת הרחיב את תחום ממלכתו באמצעות כיבוש שטחים נוספים באזור [[ברנדנבורג]] ונהר ה[[אלבה (נהר)|אלבה]] התחתי. בשנת [[929]] צירף תחת שליטתו גם את אזור [[בוהמיה]], ובשנים שלאחר מכן גם שטחים באזור נהר ה[[אודר]] התחתי, תוך שהוא זוכה לתמיכת הנסיכים המקומיים וגובה מהם מיסים לאוצר הממלכה תמורת הגנה.
| |||