פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
 
==מהלך המלחמה==
לאחר הכישלון הקשה [[המלחמה האנגלו-אפגנית הראשונה|במלחמה האנגלו-אפגנית הראשונה]] כ-14 שנים קודם לכן, הוחלט בפיקוד בהודו הבריטית לצאת להתקפה לשחרור העיר הראט, דרך [[המפרץ הפרסי]] ולא במסע יבשתי מסוכן דרך אפגניסטן. בנובמבר, לאחר החרזתהכרזת המלחמה, יצאה הדיוויזיה הראשונה במשט ספינות בריטיות מהנמל ב[[בומביי]] לעבר המפרץ הפרסי. ב-[[4 בדצמבר]] הכוח כבש את האי [[ח'ארג (אי)|ח'ארג]] ונחת ב-[[9 בדצמבר]] בחוף הפרסי מספר קילומטרים דרומה לעיר הנמל [[בושאר]]. מיד לאחר הנחיתה, הדיוויזיה הראשונה התקדמה אל עבר העיר וכבשה אותה ביום למחרת הנחיתה, זאת לאחר כיבוש מצודת 'ראשיר' והפגזת העיר על ידי הספינות הבריטיות.{{ש}}
סיורים בריטים גילו כוח פרסי בגודל של כ-4,000 חיילים באיזור [[שיראז]], לכן הוחלט לבקש תגבורת ולחכות להגעתה.
 
בינואר 1857, נחתה הדיוויזיה השנייה באיזור בושאר בפיקודו של [[ג'יימס אוטרם]] והכוח האנגלו-הודי כולו יצא שוב לכיוון בושאר בתנאי דרך קשים לאחר גשמי החורף. הכוח שאורגן לכדי שלושה חטיבות בפיקודו של אוטרם, החל לנוע לכיוון [[שיראז]]. ב-[[5 בפברואר]] הכוח עצר בקרבת הכפר קושאב היכן שהיו בארות מים נוחים,נוחות. בהתקדמות של היומיים הבאים הבין אוטרם שהכוח הפרסי נסוג להרים מסביב והחליט להמנע מרדיפה מסוכנת להרים, במקום זאת הוא נסוג לאיזור קושאב.{{ש}}
הכוח הפרסי תפס עמדת שליטה בקרבת הכוח האנגלו-הודי עם כ-8,000 חיילים פרסים. כתגובה, תקף אוטרם את העמדה הפרסית בין ה-7 ל-8 בפברואר במה שהפך להיות "קרב קושאב", בו ניצחו הבריטים עם כ-700 חיילים פרסים הרוגים. הכוח הפרסי נסוג שוב להרים לאחר תבוסתו בקושאב ואוטרם חזר עם כוחו לאיזור העיר בושאר.
 
לאחר שהושאר כוח קטן להגן על בושאר, יצא הכוח האנגלו-הודי בכיוון צפון-מערב, לאורך ה[[שט אל-ערב]] אל עבר בעירהעיר קורמשאהר. הספינות הבריטיות שטו במעלה הנהר כדי להפגיז את [[ביצורים|ביצורי]] העיר, הפרסים נסוגו לבסוף מהעיר והיא נכבשה ב-[[27 במרץ]]. כוח של כ-13,000 פרסים נסוג אל העיר [[אהואז]], כתגובה התארגן כוח אנגלו-הודי לנוע לכיוון העיר ולכבוש גם אותה. כוח זה הורכב נמ[[הצי המלכותי הבריטי|הצי המלכותי]] וכוח מ[[הרגימנט המלכותי של סקוטלנד|רגימנט ההילנדס ה-78]] ומ[[הרגימנט המרסיאני|רגימנט הרגלים ה-64]] אשר תקף את הכוח הפרסי וכבש לבסוף את העיר אהואז ב-[[1 באפריל]].
 
ב-[[4 באפריל]], נחתם הסכם שלום ב[[פאריז]] והכוחות האנגלו-הודים החלו לסגת, אך היעדים הושגו והפרסים ספגו מהלומה קשה. מספר חודשים מאוחר יותר, כל הכוחות שנלחמו בקרבות בפרס ילחמו [[המרד ההודי הגדול|במרד ההודי הגדול]], כולל מפקדם במערכה [[ג'יימס אוטרם]]. על הלחימה במלחמה, עוטרו שלושה חיילים בריטים ב[[צלב ויקטוריה]], העיטור הגבוהההגבוה ביותר בדרגתו ב[[הכוחות המזוינים של בריטניה|כוחות הבריטים]].
 
{{קצרמר|היסטוריה}}