טיעון השפה הפרטית – הבדלי גרסאות

היסטוריונים של הפילוסופיה מוצאים שורשים לטיעון השפה הפרטית כבר אצל הפילוסופים [[ג'ון לוק]] ו[[גוטלוב פרגה]]. ג'ון לוק הוא גם מייצג בולט של הרעיון שבטיעון דרך תפיסתו כי המילים הן ייצוגים של [[אידאה|אידאות]].

 

טיעון השפה הפרטית הוא בעל חשיבות רבה בכל הנוגע לדיון על טבעה של השפה ב[[פילוסופיה של השפה]]. תאוריה משכנעת אחת בנוגע לשפה היא שטבע השפה הוא להפוך רעיונות למילים, כלומר לשפה ישנה יכולת למפות רעיונות, מחשבות, וייצוגים ב[[נפש|נפשו של האדם]]. אם כך הדבר, הרעיונות שבראשו של פלוני נבדלים מהרעיונות שבראשו של אלמוני, אך ניתן להתאים את רעיונותיהם באמצעות שימוש נכון במילים בשפה משותפת. יוצא מכך, שכל אינדיבידואל מחזיק בשפה פרטית משלו (שמתאימה בין הרעיונות הספציפיים שלו לשפה שלו) והוא מתרגם אותה לשפה המשותפת על מנת לייצר משמעות משותפת במהלך שימוש בשפה. תהליך מחשבה מסוג זה מצוי, לדוגמה, ב[[מסה על שכל האדם]] של [[ג'ון לוק]].