|
ה-BTR-70 היינו המשך ישיר של פיתוח ה-[[BTR-60]] ומהווה שדרוג של ה-BTR-60PB. פיתוחו החל בסוף [[שנות ה-60]] בברית המועצות, אך הוא נכנס לשירות רק בשנת [[1978]] והוצג באופן פומבי לראשונה רק בשנת [[1980]].
הכלי דומה מאוד בצורתו לקודמו ה-BTR-60, ההבדלים החיצוניים העיקריים הינם קדמת כלי רכבהרחבה יותר ומיגוןושריון החלקבחלק הקדמי אשר מעניק יותר מיגון לצמיגים הקדמיים, כמו גם מיגון רב יותר על הנגמ"ש כולו. ה-BTR-70 הינו נגמ"ש אמפיבי לחלוטין (בדומה לדגמים המאוחרים של קודמו), כאשר ההנעה במים נעשית על ידי [[מנוע סילון|מנוע סילון מים]] אחד, כך שהכלי מגיע למהירות 10 קקמ"מש לערך בהנעה במים.
הנגמ"ש מחולק ביןפנימית לאיזור צוות הנגמ"ש בקדמת הכלי לביןותא תא הלוחמיםלוחמים בחלק האחורי. צוות הנגמ"ש כולל נהג ומפקד היושבים זה לצד זה בקדמת הכלי, כאשר מקלען מפעיל את המקלע הכבד ב[[צריח (טכנולוגיה צבאית)|צריח]]. תא הלוחמים מכיל מושבים ל-7 לוחמים היושבים גב אל גב כאשר הם פונים כלפי חוץצידי הכלי, זאת בכדי להשתמש בחרכי הירי.{{ש}}
מלבד יכולותיו האמפיביות של הכלי, ה-BTR-70 כולל יכולת סינון [[אב"כ]] ואיטום הכלי בכדי לפעול בסביבות עוינות מבכינתמבחינת אב"כ. צריח הנגמ"ש הינו צריח מסוג BPU-1 אשר בתוכו מותקן מקלע כבד 14.5 (KPVT) ומקלע מקביל 7.62 ([[מקלע PK|PKT]]) שהופעלו על ידי מקלען בעמדת הצריח מאחורי הנהג והמפקד, צריח מסוג זה זה מותקן גם על ה-[[BTR-60|BTR-60PB]] וה-[[BRDM-2]]. ה-BTR-70 כולל שני פתחים בצידי הכלי (בין הגלגליםזוג הסרנים הקדמי לזוג האחורי), שני פתחים בגג תא הלוחמים אשר נפתחים כלפי חוץ ומאפשרים לחימה ושיגור [[טיל]]ים{{הערה|לצוות הכלי הייתה היכולת לשאת בתא הלוחמים משגרים מסוגים שונים לשימוש נגד מטוסים בעיקר, ביניהם ה-[[9K38 איגלה]], ה-[[9K34 סטרלה-3]] ומטולי רימונים.}} מתוך הכלי, ושני פתחים על גג החלק הקדמי לשימוש המפקד והנהג.
הנגמ"ש תוכנן על ידי צוות מהנדסים של מפעלי [[גא"ז (יצרנית רכב)|גא"ז]] ב[[ניז'ני נובגורוד]] ובמשך 5 שנים (עד לשנת [[1981]]) היה מיוצר במפעל זה. החל משנת [[1981]] ייצורו עבר למפעל אחר בעיר ארזמס.
| 