טכניקות התערבות בטיפול בתנועה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 3:
 
==שיקוף==
שיקוף הוא כלי שמערב איכויות תנועתיות של [[חיקוי]] ומשמש לחיזוק ההבנה ה[[רגש]]ית וה[[אמפתיה]] בין המטפל לבין המטופל או בין חברי [[טיפול קבוצתי|קבוצה טיפולית]] (Mills & Daniluk, 2002) . השיקוף מתרחש כאשר שני אנשים עושים תנועות דומות בו-זמנית או עם השהייה קצרה בזמן.Mills & Daniluk, 2002
 
ההנחה התיאורטית של תהליך השיקוף הוא פשוט: יש לקחת את התקשורת הלא מילולית וה[[סמל]]ית של המטופל ולהתייחס אליה ברצינות, לעזור לו להעצים ולהבהיר אותה. בצורה זו ניתן להדגים את השאיפה והיכולת של המטפל לפגוש את המטופל במקום שבו הוא נמצא רגשית ובכך להבין ולקבל את המטופל ברמה עמוקה ואותנטית.
שורה 25:
יתכן כי אפשר להשתמש בתרגול שיקוף כטיפול בפני עצמו, בשימושם של אנשים אשר להם נטיות פחותות לחיקוי טבעי.
כאשר הוא משקף תנועה רגשית של המטופל, בנוסף לכך שהמטפל מקבל הבנה יתירה של המטופל הוא גם מעביר למטופל מסר של הבנה וקבלה. לכן, בה בעת שהשיקוף מגביר את האמפתיה של המטפל כלפי המטופל, סביר גם שהוא יגביר את תחושת החיבור של המטופל אל המטפל (Mills & Daniluk, 2002).
מחקרים מראים כי כאשר תנוחה רגשית מבוצעת באופן מוגזם, הפנמה גופנית (embodiment) של תנוחה זו מובילה להכרה וחוויה מוגברת של הרגש הרלוונטי. (Atkinson, Dittrich, Gemmel, & Young, 2004) .
שימוש במוסיקה קצבית תוך כדי ההתנועעות ושיקוף עשוי להגביר את ההתכוונות הרגשית המתאפשרת הודות לשיקוף.
 
שורה 38:
מרגע שמופיע ה[[חיוך]] הראשון על פני התינוק, בדרך כלל בגיל 4 עד 6 שבועות, האם תגיב על ידי [[חיקוי]] ההבעה הזו. לאחר מכן, הבעות פנים נוספות, מחוות גופניות וקולות ישוקפו אף הם.
 
(2005b) Gallese) מדגיש כי התכונות המובנות האלו של השיקוף עוזרות להסביר את המנגנון של ההבנה וההכרה החברתית, תנועתית, רגשית.
 
(Schore (1994, 2005) מדגיש את החשיבות של מבט משקף בקשר הדיאדי של האם והתינוק, בגיל המוקדם, כניצן ראשוני של האינטרסובייקטיביות.
 
השתתפות פעילה בשיקוף נחשבת חיונית ליצירת סכמת התקשרות נורמאלית.
{{הערה|שם=גיירי|1= McGarry, M. L., Russo, A. F. (2011) : Mirroring in Dance-Movement Therapy - Potential mechanisms behind empathy enhancement. The Arts in Psychotherapy 38 178– 184}} . {{הערה|שם=בירול|1= Berrol, C. F. (2006) : Neuroscience meets dance/movement therapy: Mirror neurons, the therapeutic process and empathy. The Arts in Psychotherapy 33 302–315}}.{{הערה|שם=לוי|1= Levi, F. (1988). Dance Movement Therapy: A healing art – Marian Chace. American Alliance for Health and Dance}}. {{הערה|שם=פיניפלד|1=Penfield, K. (1992). Individual movement psychotherapy: dance movement therapy in private practice. In, Payne H.(Ed.) Dance movement therapy: Theory and Practice . Tavistock/Routledge. Ch. 8 }}.
 
==קשיבות==