חסידות לעלוב – הבדלי גרסאות

*בנו השני, רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן|שמעון נתן נטע]], הוכתר לאדמו"ר מקרליןמלעלוב-ללובקרלין. בשל המחלוקת עם [[חסידות קרלין]] החליט לאחר תקופה שלא לשמש כאדמו"ר של חסידי קרלין, אלא של חסידי לעלוב בלבד. בית מדרשו המרכזי היה ברמת לעלוב ב[[בני ברק]]. בסוף ימיו התגורר רוב השנה ב[[צפת]] ומספר פעמים בשנה, בעיקר לקראת חגים ושמחות, היה מגיע חצרו בבני ברק<ref>[http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?cat_id=4&topic_id=2694211&whichpage=2&forum_id=771 דיון על הרבי מלעלוב כולל שני קטעי וידאו של הרבי בהבדלה]</ref>. את [[ראש השנה]] נהג כמו אביו לחוג בירושלים, על פי הכתוב: "כל הכתוב לחיים בירושלים" <ref>[[ספר ישעיהו|ישעיהו]] ד' ג'‏</ref>. נפטר בליל [[יום הכיפורים]] [[תש"ע]]. גופתו נשארה בחדרו שבבית מדרשה של החסידות במשך כל היום. במוצאי יום כיפור הובא למנוחות ב[[בית הקברות בהר הזיתים]]{{הערה|סריקת העיתונות היומית עם הדיווחים על פטירתו: [http://www.tog.co.il/Data/NewsPaperHamodi/hamodia300_G1.jpg המודיע], [http://www.tog.co.il/Data/Hamevaser/hamevaser299_G.jpg המבשר], [http://www.tog.co.il/Data/NewsPaper/yated298_G.jpg יתד נאמן]}}. אחריו הוכתרו שלושת בניו לאדמו"רים. הבכורבנו הגדול, רבי אליהו עזריאל, מכהן בבית המדרש הגדול של אביו ברמת לעלוב בבני ברק. הבן השני, רבי אהרן, מכהן בבית המדרש הגדול בבית שמש, ומרבית החסידים קיבלו את מרותו. הבן השלישי, רבי יעקב יצחק, מכהן בירושלים.