ת'ורגוד מרשל – הבדלי גרסאות

'''ת'ורגוד מרשל''' (ב[[אנגלית]]: '''Thurgood Marshall'''{{כ}}; [[2 ביולי]] [[1908]] - [[24 בינואר]] [[1993]]) היה ה[[שופט]] ה[[אפרו-אמריקאים|אפרו-אמריקאי]] הראשון ב[[בית המשפט העליון של ארצות הברית]]. מרשל היה השופט ה-96 שמונה לכהן בבית המשפט העליון של ארה"בארצות הברית ושימש בתפקיד זה החל מחודש [[אוקטובר]] [[1967]] ועד לאוקטובר [[1991]].

מרשל פתח פרקטיקה פרטית ב[[בולטימור]] ב-[[1936]]. באותה השנה הוא החל לעבוד עם ה-[[NAACP]] (העמותה הלאומית לקידום אנשים צבעוניים). באותה התקופה הוא זכה בתיק [[זכויות אזרח|זכויות האזרח]] המשמעותי הראשון שלו, מוראי נגד פירסון. היה זה הניסיון הראשון לאתגר את דוקטרינת נפרד אך שווה, שנבעה מ[[פסק דין פלסי נגד פרגוסון]]. מרשל ייצג במשפט זה את דונלד גיינס מוראי, אפרו-אמריקאי בוגר קולג' בעל ציונים מעולים שנדחה בניסיונו להתקבל לבית הספר למשפטים של [[אוניברסיטת מרילנד]], בשל מדיניות ההפרדה הגזעית בה נקט בית ספר זה. ב-[[1935]], מרשל טען בשם מוראי, והראה שאף מוסד פנים מדינתי לא מציע בית ספר למשפטים ובתי ספר, השווים ברמתם לאוניברסיטת מרילנד. מרשל ציפה להפסיד ולעתור לבית משפט פדראליפדרלי, בתגובה. אולם בית המשפט קבע כי עתירתו של מרשל דינה להתקבל וכי על האוניברסיטה לספק טיפול [[שוויון|שוויוני]] לאלתר. בעוד שהיה זה ניצחון מוסרי, הייתה זו גם אכזבה לא קטנה, שכן לבית המשפט העליון של מרילנד אין כל השפעה ביתר 49 המדינות המרכיבות את ארצות הברית.

ב-[[13 ביוני]] [[1967]] הנשיא [[לינדון ג'ונסון]] מינה את מרשל כשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית באומרו כי "זה הדבר הנכון לעשות, הזמן הנכון לעשותו, האדם הנכון והמקום הנכון". מינויו של מרשל אושר על ידי [[הסנאט של ארצות הברית]] ברוב של 69 תומכים לעומת 11 מתנגדים, ב-[[30 באוגוסט]] [[1967]]. מרשל כיהן כשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית במשך 24 השנים הבאות, כשהוא מבסס רקורד ליברלי מובהק של הגנה חוקתית על [[זכויות הפרט]], במיוחד של זכויות חשודים בפלילים כנגד הממשל. הברית השכיחה ביותר שלו בבית המשפט העליון היתההייתה עם השופט [[ויליאם ברנן]], אשר הצטרף אליו בעקביות בתמיכה ב[[זכות]] ל[[הפלה מלאכותית|הפלות]] ובהתנגדות ל[[עונש מוות|עונש המוות]].

מרשל נפטר מ[[אי-ספיקת לב]]. הוא הותיר את כל מסמכיו ורישומיו האישיים ל[[ספריית הקונגרס]]. ספרן הקונגרס פתח מיד את האוסף לציבור, ל[[עיתונאי|עיתונאים]] ולחוקרים באומרו שזו הייתה כוונתו של מרשל. ב-[[1980]], בית הספר למשפטים של [[אוניברסיטת מרילנד]] פתח [[ספרייה]] שזכתה להיקרא "ספריית המשפטים על שם ת'ורגוד מרשל". כמו כן נקראו על שמו בניינים רבים אחרים בארצות הברית. גם ב[[פוארטו ריקו]] נוסד על שמו [[פרס (זכייה)|פרס]] לסטודנטים מצטיינים.