טופי עתיקה – הבדלי גרסאות

'''טוּ‏פִּי עתיקה''' או '''טופי קלאסית''' היא [[שפה מתה]] שדוברה בפי בני ה[[טופינמבה]], קבוצת [[שבט]]ים [[אינדיאנים|אינדיאנית]], באזור [[ברזיל]] של היום, בעיקר ל[[חוף הים]], עד הכחדתה בתחילת [[המאה ה-18]] על ידי ה[[פורטוגל|פורטוגלים]]. טופי עתיקה נמנית עם תת-המשפחה [[טופי-גוארני]], ב[[שפות טופיות|משפחת השפות הטופיות]]. בתחילת תקופת ה[[קולוניאליזם]] השפה כ[[לינגואה פרנקה]] לאורכה של ברזיל על ידי [[אירופאים]] כמו על ידי [[אינדיאנים]], בתקופה אף נכתבו יצירות ספרותיות בטופי, אך מאוחר יותר דוכא השימוש בה והיא נכחדה. הניב היחיד של השפה שנמצא בשימוש כיום הוא ה[[ניאנגטו|ניֶאֶנגַטוּ]]. ([[אלפבית פונטי בינלאומי|IPA]]:{{כ}} {{IPAיפא|[ɲɛʔẽŋaˈtu]}}).

| A || נהגה כפתח/קמץ פתוח יותר || <div style="text-align: center;">{{IPAיפא|a}}</div>

| E || נהגה כצירה/סגול פתוח מעט || <div style="text-align: center;">{{IPAיפא|ɛ}}</div>

| I || נהגה כחיריק || <div style="text-align: center;">{{IPAיפא|i}}</div>

| O|| נהגה כחולם פתוח מעט || <div style="text-align: center;">{{IPAיפא|ɔ}}</div>

| U ||נהגה כקובוץ/שורוק || <div style="text-align: center;">{{IPAיפא|u}}</div>

| Y || נהגה כמו y ה[[פולנית]] ו-î ה[[רומנית]], תנועה מרכזית סגורה לא מעוגלת.<br /> <small>טיפ הגייה: נסה להגות U בקידמת הפה בלי עיגול של השפתיים</small><br /> [http://geocities.yahoo.com.br/lviz56/y.wav הדגמה של התנועה בידי דובר נייאנגאטו]|| <div style="text-align: center;">{{IPAיפא|ɨ}}</div>

| B || נהגה כמו ב רפה שנחתכת בין השפתיים ולא בין השפה התחתונה והשניים העליונות || <div style="text-align: center;">{{IPAיפא|β}}</div>

| G || נהגה כהגיית [[ע'ין]] הערבית, כ רפה קולית || <div style="text-align: center;">{{IPAיפא|ɣ}}</div>

| H || נהגה כ-ה || <div style="text-align: center;">{{IPAיפא|h}}</div>

| K || נהגה כ-כ דגושה || <div style="text-align: center;">{{IPAיפא|k}}</div>

| M || נהגה כ-מ || <div style="text-align: center;">{{IPAיפא|m}}</div>

| N || נהגה כ-נ || <div style="text-align: center;">{{IPAיפא|n}}</div>

| Ñ || נהגה כ-ñ הספרדית, נ חכית || <div style="text-align: center;">{{IPAיפא|ɲ}}</div>

| P || נהגה כ-פ דגושה || <div style="text-align: center;">{{IPAיפא|p}}</div>

| R|| עיצור מכתשי חבוט, נהגה כ-tt במילה האנגלית better וכ[[רא]] ב[[ערבית מצרית]] || <div style="text-align: center;">{{IPAיפא|ɾ}}</div>

| S || נהגה כ-ס || <div style="text-align: center;">{{IPAיפא|s}}</div>

| T || נהגה כ-ת || <div style="text-align: center;">{{IPAיפא|t}}</div>

| X || נהגה כ-ש || <div style="text-align: center;">{{IPAיפא|ʃ}}</div>

| MB || דומה מאוד ל-M, בתוספת סיום פוצץ || <div style="text-align: center;">{{IPAיפא|^mb}}</div>

| ND|| דומה מאוד ל-N, בתוספת סיום פוצץ || <div style="text-align: center;">{{IPAיפא|ⁿd}}</div>

| NG || נהגה כ-נ ווילונית, כמו ng במילה האנגלית ring, לעתים נהגה בתוספת סיום פוצץ || <div style="text-align: center;">{{IPAיפא|ŋ, ^ŋg}}</div>

| Î || נהגה כ-י, ולעתים כ-ז' || <div style="text-align: center;">{{IPAיפא|j,ʒ}}</div>

| Û || נהגה כ-w האנגלית || <div style="text-align: center;">{{IPAיפא|w}}</div>

* לכל אחת מהתנועות יש גרסה [[אנפוף התנועות|מאונפפת]] הנכתבת על ידי הוספת [[טילדה]] מעל האות, כך לדוגמה Õ מייצגת {{IPAיפא|/ɔ̃/}}.

* קיים גם עיצור [[עיצורים סדקיים|סדקי]] פוצץ אטום ({{IPAיפא|/ʔ/}}, כמו א) שאינו נכתב אך נהגה בין שתי תנועות או בתחילת מילה המתחילה בתנועה. לעתים מצוין על ידי [[אפוסטרוף]] (').

לפי רוב המקורות חצאי התנועות בטופי עתיקה היו מעט יותר חוככים מסימני ה-IPA שמייצגים אותם. כך Î היה קרוב יותר למעיין ז' [[עיצורים מחונככים|מחונככת]] ({{IPAיפא|/ʓ/}}) ו-Û נשמע מעט כמו gw. כתוצאה מכך מילים שהושאלו מטופי על ידי [[פורטוגזית]] ברזילאית נכתבים עם gu כתעתיק של Û.

הבלשן [[נתנאל סנטוס גומז]] חולק במעט על הממצאים של אנשייטה. לדעתו לא קיימת חצי התנועה שאנשייטה מייצג כ-Ŷ, כמו כן הוא לא מחשיב את העיצור G. אבל מעל הכל הוא לא מקבל את קיומם של העיצורים האפיים-פוצצים MB ,ND ו-NG (אם כי הוא מכיר ב-NG כמייצג של {{IPAיפא|/ŋ/}}) כעיצורים נפרדים, אלא רואה בהם אנפוף של P, T ו-K, בהתאמה.