שווא – הבדלי גרסאות

{{פירוש נוסף|נוכחי=סימן הניקוד בעברי|אחר=מונח ב[[פונטיקה]] לציון [[תנועה (פונולוגיה)|תנועה]] מרכזית חצי-גבוהה לא מעוגלת (בסימון [[IPA]]:<span style="color:white;">א</span>[[Ə|{{IPAיפא|[ə]}}]])|ראו=[[שווא (פונטיקה)]]}}

ה[[הגייה תימנית|הגייה התימנית]] משמרת ככל הנראה את אופן הגיית השווא אצל נקדני טבריה: בדרך כלל הוא מבוצע כתנועת a קצרה; לפני העיצור י - כתנועת i קצרה; ולפני עיצור גרוני - כתנועת העיצור הגרוני (למשל יְאוֹר - {{IPAיפא|[joʔo:r]}}). מבחינה זו אין הבדל גדול בין הגיית החטפים השונים להגיית השווא, וכנראה שהחטפים סומנו לשם הדגשה שמדובר בשווא נע ולא בשווא נח (לא רק בעיצורים גרוניים - ארוֹמֲמֶנְהוּ).

ב[[הגייה ספרדית|הגייה הספרדית]] ביצעו את השווא הנע כתנועת {{IPAיפא|[ɛ]}} (תנועת {{IPAיפא|[e]}} פתוחה-למחצה), כמו צירה וסגול ב[[עברית ישראלית|עברית הישראלית]], ואולי כתנועה קצרה במקצת יחסית להן; ביצוע זה התקבל גם ב[[עברית ישראלית|עברית הישראלית]], אך בה משך התנועה זהה למשך תנועת {{IPAיפא|[ɛ]}} רגילה. ואולם בניגוד להגייה הספרדית, שבה היו מבוצעים כל השוואים הנעים, קיבלה העברית הישראלית את תכונתה של ה[[הגייה אשכנזית|הגייה האשכנזית]], שבה רוב השוואים הנעים מבוצעים כאפס תנועה, ורק במקום שנוצר בעקבות כך צרור עיצורים שאינו מתאפשר על ידי ה[[פונולוגיה]] של ה[[עברית ישראלית|עברית הישראלית]], מוכנסת תנועת {{IPAיפא|[ɛ]}} כדי לפרק את הצרור. כך למשל במילה מְלוּכָה מבוצע השווא הנע שמתחת לאות מ' בתנועת {{IPAיפא|[ɛ]}}, משום שהפונולוגיה העברית החדשה אינה מאפשרת את הגייתו של צרור העיצורים {{IPAיפא|[ml]}} בתחילת מילה; ולעומת זאת במילה שְמוּעָה השווא הנע שמתחת לאות ש' אינו מבוצע משום שצרור זה קביל בעברית החדשה.

בעברית הישראלית חוק החיטוף כבר אינו חל והשוואים הנעים הם ירושה היסטורית בלבד, הם מבוצעים בדרך כלל כאפס תנועה, וביצועם כתנועת {{IPAיפא|[ɛ]}} הוא גיוון אלופוני מסיבות פונונולוגיות בלבד, שמטרתו לפרק צרורות עיצורים שאינם קיימים בעברית המודרנית. לשוואים נעים ונחים אין השפעה מובנית וישירה על ביצוע עיצורי בגדכפ"ת.