הבדלים בין גרסאות בדף "השבת השחורה"

הוסרו 13 בתים ,  לפני 7 שנים
מ
שוחזר מעריכות של 95.86.78.168 (שיחה) לעריכה האחרונה של YFdyh-bot
מ (שוחזר מעריכות של 95.86.78.168 (שיחה) לעריכה האחרונה של YFdyh-bot)
[[קובץ:Kibutz Yagur Slik IMG 2961.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בית המלאכה ביגור, מתחתיו היה הסליק העיקרי שבו נמצא הנשק בשבת השחורה]]
"[[תנועת המרי העברי]]" תכננה פעולות גמול אחדות בעקבות "השבת השחורה", אך פנייתו של [[חיים ויצמן]], נשיא [[ההסתדרות הציונית]], מנעה פעולות אלה. [[משה סנה]], שהיה [[ראש המפקדה הארצית]] של [[ההגנה]], התפטר מתפקידו לאות מחאה. במכתב לבן-גוריון הציג סנה את עמדתו:
:"לא ראיתי ואינני רואה בהתקפה עוגייה זו של ה-29 ביוני, הנמשכת למעשה עד היום הזה, לא אסון ולא כישלון. אדרבה, ההתקפה הוכיחה כי השלטון רואה בכוחנו הפעיל גורם רציני, ולכן הוא הגיע לכלל מסקנה, שהוא מוכרח את הכוח הזה לשבור. ההיגיון המדיני חייב להפעיל שוב את כוחנו מיד לאחר ה-29 ביוני, כדי להוכיח, כי כוחנו לא נשבר ואף רצוננו להשתמש בו לא נשבר."
 
מתוך חשש קיומי לקיומן של המחתרות היהודיות בארץ ישראל, החליטו ראשי "תנועת המרי" לשנות את עמדתם לבדלנית, תוך מתן דגש על הפעלת לחץ בינלאומי בשילוב הגברת הפעילות לעלייה והתיישבות בארץ. הנהגת התנועה קבעה איסור על ניהול פעילויות טרור כנגד הבריטים. חרף זאת, ב-[[22 ביולי]] [[1946]], ביצע ה[[ארגון צבאי לאומי|אצ"ל]], פעולת גמול: [[פיצוץ מלון המלך דוד]]. לאחר הפעולה, שעלתה בחייהם של 91 קרבנות: [[יהודים]], [[ערבים]] ו[[בריטים]], הוחלט על פירוק "תנועת המרי העברי", מתוך תפישה כי המחלוקת במדיניותם של [[ההגנה]] למול [[האצ"ל]] וה[[לח"י]], לא ניתנת לגישור.
46,324

עריכות